Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
זר של קוצים
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 477
אמריקה, 1636, המושבה פלימות'. כריסטה אנדרוז הותירה רושם של צעירה יראת אל וצנועה, ונודעה בעיירה שלה כמיילדת מוצלחת ואהודה. אהובה הגיע מאנגליה כדי לשאתה לאישה ועתידה היה מובטח ויציב. פחות משנה לאחר שהגיעה אל חופי פלימות' היא מואשמת בכישוף ובפשעים נוראיים וגורלה מתהפך. כריסטה מוצאת את עצמה מיטלטלת בים סוער של האשמות ושנאה, אי-ודאות ואכזבה, נתונה לחסדי אדם ושמיים. יסודות עולמה מתערערים ועתידה נראה חסר תקווה אבל אז מגיעה אליה עזרה ממקור בלתי צפוי. בשעה שאינה ערה לרשת הקורים הנטווית סביבה וכשגורלה נשלט בידי כוחות אפלים וזדוניים עומדות בפני כריסטה שתי ברירות: להיכנע ולהפסיד או להילחם על כבודה ושמה הטוב. רגשות עזים, יצרים ותשוקות חבויים נחשפים בזה אחר זה ומשאירים את הקורא בנשימה עצורה עד לסוף הספר.

לפני שמתחילים עם הסקירה, גילוי נאות קטן. הייתי קוראת בטא של הספר "זר של קוצים" וקראתי אותו לפני מספר חודשים כשהיה כתב יד גולמי. היה לי הכבוד להיות חלק מצוות של קוראות הבטא, ולהעניק להילה ארוון את זווית הראייה שלי לעלילה והערות בונות לקראת העריכה הספרותית.

קראתי אותו לאחרונה בפעם השנייה, לאחר שעבר עריכה וגיליתי שהספר רק השתבח עם הזמן. אציין שגם רכשתי עותק מודפס ודיגיטלי (כי חייבת ספרים טובים גם וגם) מכספי בתמורה מלאה עוד במכירה המוקדמת שלו, ואני נרגשת להחזיק אותו בידיי.

זר של קוצים, הוא רומן תקופתי נוסף וספרה החמישי של הילה ארוון, שטווה בכישרון עלילה מיוחדת על מיילדת שמואשמת בכישוף באמריקה של המאה ה- 17. לא חשבתי שכך אהיה מרותקת להיסטוריה, אבל כשהיא מתובלת ברומנטיקה וכספר פרוזה, פשוט נכבשתי.

הסיפור מתחיל בתא כלא בעיירה פלימות' באמריקה, בשנת 1636. אנו מבינים שהאסירה שנמצאת שם מואשמת ברצח תינוקות ובכישוף.

בפרק הבא אנו חוזרים שנה אחורה בעלילה, אל קיץ 1635, שבו מהגרת כריסטה ביחד עם בני משפחתה מלונדון לאמריקה, שם הותירו הכל מאחור ועזבו בחיפזון בגלל רדיפה דתית. כריסטה מותירה מאחור גם את הארוס שלה, ג'ראלד מורה פרטי לעשירון העליון, שנותר בלונדון במטרה אחת לחסוך כסף ולהצטרף אל אהובתו בהמשך, כשהוא מבוסס וכך יוכל לשאתה.

כריסטה סקרנית לגבי הסביבה החדשה שלה, היא אוהבת ללמוד ולחקור כל דבר. יום אחד היא נכנסת ליער, הגובל עם ביתם מחוץ לעיירה, והולכת לאיבוד. אישה מילידי המקום, האינדיאנים, צצה ביער ועוזרת לה למצוא את דרכה בחזרה. אבל כשם שהופיעה כך היא נעלמת, ומשאירה את כריסטה סקרנית יותר בנוגע למקומיים.

בזמן שמשפחתה מתמקמת בעיירה כריסטה צוברת תסכולים על כך שאינה יכולה לעסוק במקצוע שאליו הוכשרה עוד בלונדון, מיילדת. התקנות של העיירה פלימות' מחמירות ואינן מאפשרות למי שלא ילדה בעצמה, ליילד נשים אחרות. את הימים היא מעבירה בעזרה לאביה שהיה רופא, ומבצעת עבורו משימות כמו איסוף וייבוש צמחי מרפא, ניהול רשימות מלאי שלהם ובין השאר מתלווה אליו לטיפולים בעיירה, כדי ללמוד מנסיונו. יחסיה עם האינדיאנים ביער, הולכים ומתרקמים על בסיס המידע הרפואי שהיא מקבלת מהמרפאה העממית שם, ומתגברים ליחסים חבריים מלאי הערכה לתרבות המקומית.

יום אחד חל מהפך ותושב בעיירה מגיע להזעיק את אביה הרופא ללידה דחופה, אבל הוא אינו בבית. כריסטה הולכת לסייע בהתנדבות ליולדת, כמו שנשים עשו תמיד, עוזרות האחת לרעותה ולא כמיילדת, שכן טרם קיבלה את רשיונה. כשהיא מצליחה ליילד אישה הכורעת ללדת, בנועם וברכות והלידה עוברת בשלום, שמה הולך לפניה. לא עובר זמן רב והיא מקבלת אישור לפנים משורת הדין, ליילד במושבה. הביקוש לשירותיה הולך וגדל, והיא מרגישה מסופקת מעבודתה.

אבל דווקא עכשיו כשהכול מתנהל על מי מנוחות וארוסה מגיע לאמריקה - הקערה מתהפכת על פיה. עתידה הידוע מראש משנה מסלול ונראה עגום במיוחד. היא מואשמת בכישוף, ברצח תינוקות ובעבודת השטן.

האם זה נכון? האם ההצלחה שלה סיחררה את ראשה וגרמה לה להתפתות לשטן? ואולי זאת מזימה נגדה? ואם לא, אז מי עומד מאחורי הפשעים האלו?

בקריאה ראשונה כקוראת בטא, הספר ריתק וסחף אותי בקריאה מורטת עצבים. הילה יודעת לשלב ביחד מסתורין, רומנטיקה והיסטוריה בצורה מרתקת עד לעמוד האחרון. מזמינה אתכם לקרוא ולהיסחף לתקופה ואווירה אחרת.

אסיים במילות השיר המרגש, "כמו בלדה", של נתן יונתן שנכתב לפני מלחמת יום הכיפורים, ונחרט בתודעה כשיר אבל לאחר מותו של בנו ליאור במלחמה. השיר, הנוגע ללב, מבטא אהבה כואבת, על אוהב שמוכן ללכת רחוק ולשלם מחיר אישי כואב עבור אהובתו. ומלבד השם הזהה לספר, הוא הזכיר לי את מערכת היחסים המיוחדת שנרקמת בו, ואתן לכם לגלות בעצמכם מהי ובין מי למי מגיבורי העלילה.

קריאה מהנה.

כמו בלדה /נתן יונתן

אם זר קוצים כואב

זה מה שאת אוהבת

אלך אל המדבר

ושם אלמד לכאוב

ואם שירים אהבת

רק שכתובים באבן

בין הכפים אגור

ובסלעים אכתוב.

ואז כשנתכסה

עם החולות בחושך

וספר הדברים

בחושך יתכסה

תגידי לי מילים

יפות מבכי ואושר

הוא כנראה אהב אותי,

האיש הזה.

אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. Avatar

    כל מילה בסלע, יפה כתבת

    1. סוזן צדוק

      תודה רבה ❤️ שמחה שהתחברת לסקירה שלי.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן