Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
זרות
קטגוריה:
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 300
ערה יחפה בשמלת מיני קרועה מסתתרת בחדר מדרגות של בניין ישן. היא נמלטת ממה שראתה, ומאלו שאורבים בחוץ כדי להשתיק אותה. מאחת הדירות מגיחה קשישה מבולבלת. "דנה שלי," היא אומרת לנערה באושר, "את פה. חזרת אליי." בהחלטה של רגע, הנערה נכנסת לביתה של הזקנה. שתי זרות בדירה אחת נאחזות זו בזו ומנסות לשרוד. חבל ההצלה היחיד שלהן הוא הקשר האנושי המפתיע שנרקם ביניהן. קשר שהן צריכות להסתיר. בינתיים, רחוק משם, אירנה נטרפת מדאגה לבתה היחידה, העדינה, המחונכת, שהסתבכה עם הגבר הלא נכון, הסתלקה עם מזוודה וצעקה שלא תשוב לעולם. היא מוכנה להתעמת עם האנשים המסוכנים ביותר כדי להציל את בתה. היא חייבת למצוא אותה. אבל אף אחד לא יודע איפה נינה ומה קרה לה. מעבר לים, איתמר מרגיש שמשהו קורה לאימא שלו. הדאגה והאשמה מעירים בו זיכרונות ילדות, געגועים למשפחה שהייתה פעם שלמה ולשדרה התל אביבית המובילה לים, שמעמתים אותו עם מחיר המרדף אחר החלום האמריקאי, שכלל אינו שלו. בין פסח ליום העצמאות, בין העיר הגדולה לעיירה שבה כולם מכירים את כולם, אורגת ליהיא לפיד עלילה מסעירה, מותחת ונוגעת ללב על משפחות שמחפשות תיקון, על מרחק וקִרבה, על עבר שלא מרפה, על החיבור החם בין זרים שלא היו אמורים להיפגש - ועל המקומות הבלתי צפויים שבהם צומחת אהבה. זרות הוא הרומן השלישי של ליהיא לפיד, סופרת, מרצה ועיתונאית.

נינה היתה ילדה יפה שגדלה להיות נערה יפה. כולם תמיד התפעלו מהיופי שלה והיא רק רצתה להסתיר אותו. שמואלי שהיה בעל משפחה לא יכל לעמוד בפניה והדיח אותה גם בתור נערה צעירה לעשות עבורו דברים מגונים, הוא לקח ממנה את התום שהיה לה.

יום אחד נינה מוצאת את עצמה בחדר מדרגות בבית ישן כשזקנה קוראת לה דנה, ומחבקת אותה בקריאות שמחה שהיא סוף סוף חזרה. נינה היתה מבולבלת, לא הבינה היכן היא נמצאת, מאורעות הזוועות מהימים האחרונים עברו לה בראש, היא פחדה מאלו שעשויים להיות אחריה ובהחלטה של רגע החליטה לאמץ את הזהות של דנה ולזרום עם הזקנה. שיקראו לה דנה, שיקראו לה דינה, העיקר שתהיה מוגנת מהגברים הרעים שהתעללו בגופה ובנפשה. היא מחליטה להפוך לדנה אפילו לכמה שעות, רק שיהיה לה שקט ורק שתהיה מוגנת לעוד קצת עד שהיא תחליט מה היא עושה…

לזקנה קוראים כרמלה. היא אישה בודדה שסובלת משיכחה ובעיקר מתגעגעת לבנה ולנכדתה שגרים מעבר לים. כשכרמלה ראתה את נינה היא היתה בטוחה שנכדתה דנה סוף סוף הגיע לביקור אחרי כל כך הרבה שנים, איך שהיא חיכתה לרגע הזה.

דמות נוספת היא אירנה, אימה של נינה. אירנה גידלה לבדה את נינה, בלי בן זוג עם העזרה של אמא שלה שכבר אינה בין החיים. כמה קשה שהיא עבדה כדי לכלכל אותן, רק שלנינה אולי יהיה עתיד טוב יותר. כל השנים עבדה קשה בנקיון שעות ארוכות ורק לאחרונה התקבלה לעבוד במעון יום, עם ילדים.

כשנודע לאירנה על הקשר הלא כשר עם שמואלי, היא התעמתה עם נינה וביקשה ממנה לסיים את הקשר לאלתר. נינה סרבה בכל תוקף, טענה שזאת אהבה אמיתית ושהיא לא הולכת לוותר. ימים ספורים אחרי הריב הזה נינה נעלמה, נעלמה שבלעה אותה האדמה. היא לא ענתה לטלפון, לא השיבה להודעות ובימים האחרונים כבר לא קיבלה את ההודעות שנשלחו אליה. אירנה דאגה, ליבה נבא לה רעות, נינה לא היתה משאירה אותה לבדה בערב חג הפסח. משהו רע קרה לנינה…

מה יקרה לנינה? האם אימה תמצא אותה? איך תסתיים מערכת היחסים בין נינה לכרמלה (אם בכלל)?

הספר מספר את סיפורה של נינה כשעל הדרך אנחנו מכירים את כרמלה שהיא לא זוכרת שהיא לא זוכרת, את אירנה האם המסורה, את רועי מהמינימרקט שנדלק על נינה, את איתמר הבן הדואג לאימו שנשארה מעבר לים ועוד כמה דמויות משנה.
הרומן שלפנינו הוא רחב, עם דמויות צבעוניות, מעניינות ועגולות שלא יכולתי להפרד מהן גם כשסגרתי את הספר.

דאגתי לנינה וריחמתי עליה, ליבי יצא אל אירנה שדאגה לביתה, הייתי במתח ורק רציתי לדעת איך הסיפור יגמר. ריגש אותי לקרוא על היחס של נינה לכרמלה חסרת הישע, איך שהיא הכילה אותה וטיפלה בה במסירות, לא מובן מאליו. לפיד העבירה כל כך טוב את המסרים שרצתה שהרגשתי את הקשיים ואת הלבטים של כל דמות ודמות. אם זה את הפחד של נינה מהגברים שאחריה ואם זה את הלבטים של איתמר האם לוותר על החלום האמריקאי ולחזור לארץ הטובה והמוכרת או להשאר בארץ האפשריות הבלתי מוגבלות.

איזו כתיבה משובחת ללפיד, איך שאני נהנתי ממנה. נהנתי מהדמויות, מהאוירה, מהתיאורים וגם מהעובדה שקראתי את הספר בדיוק בתקופה בשנה בה מתרחש הספר מה שהגביר לי את החיבור לעלילה.

תקראו, תהנו, תבינו!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן