Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
זה הולך לכאוב
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 247
בשנת 2010 החליט ד"ר אדם קיי להתפטר מעבודתו כרופא מתמחה ולהפוך לקומיקאי (ההורים שלו לא סולחים לו על זה). כעבור מספר שנים, כשקיבל את ההודעה הרשמית מהמועצה הרפואית הבריטית על כך ששמו הוסר מרשימת הרופאים, החליט לעשות סדר בארגזים ששמר מתקופת הכשרתו ומצא שם יומנים שכתב בחשאי – יומנים בהם תיעד את חוויותיו כרופא צעיר בקו החזית של שירותי הבריאות הבריטיים. כך בא לעולם זה הולך לכאוב – ממואר מצחיק עד דמעות וקורע לב לסירוגין, שמאפשר לקוראים הצצה חד פעמית לנעשה בבתי החולים מבעד לעיניו של רופא מתמחה. זה הולך לכאוב זכה להצלחה יוצאת דופן בבריטניה ומחוצה לה מיד עם צאתו לאור: הוא שהה במשך 7 חודשים במקום הראשון ברשימת רבי המכר של הסאנדיי טיימס, זכה בפרס הספרות הלאומי של בריטניה בשלוש קטגוריות שונות ואף עובד למופע סטנדאפ מצליח שממלא אולמות ברחבי בריטניה. בימים אלה החלה העבודה גם על סדרת דרמה בת 8 פרקים בהשראת הספר, שתופק על-ידי הבי.בי.סי. אדם קיי, יליד 1980, הוא רופא לשעבר וקומיקאי ותסריטאי זוכה פרסים בהווה. נולד בברייטון ומתגורר כיום במערב לונדון.

מאז ומתמיד עולם הרפואה סקרן אותי – אהבתי סדרות טלוויזיה על רופאים, ספרים על רופאים, ובכלל כל מה שקשור לעולם הקסום שנקרא רפואה. כיוון שרופאה אני לא מסוגלת להיות התעניינתי רק כצופה מהצד.
רצה הגורל והיום אני עובדת בבית חולים, אמנם בבית חולים לבריאות הנפש, אבל עדיין בית חולים.. אני עובדת עם רופאים ועם צוותים טיפוליים שונים, וכמשקיפה מהצד אני יכולה להעיד כי אין ספק שהם עושים עבודת קודש.
זאת הסיבה לכך שכאשר ראיתי פרסום לספר הזה החלטתי שאני חייבת לקרוא אותו.

הספר הוא יומנו האמיתי (ממואר) של אדם קיי, המתאר אנקדוטות מחייו שלו מאז היותו סטאז'ר ועד להיותו מתמחה ראשי – בנקודה זו הוא החליט לפרוש וההסבר לכך מופיע בספר. את התמחותו הוא עושה במערכת הבריאות הציבורית של אנגליה, וכל סיפוריו התרחשו בבתי חולים בריטים לחלוטין. (אם כי  לעניות דעתי יש המון קווי דמיון בין מה שקורה באנגליה למה שקורה גם כאן בארץ הקודש.)

הרופאים המתמחים שסיימו שנות לימוד רבות נאלצים לעבוד שעות עבודה מרובות כמעט ללא שינה. למעשה אין להם כמעט חיים פרטיים בתחילת דרכם כרופאים, והם נאלצים לעשות המון ויתורים (זוגיות, ילדים, חברים וכו') למען המקצוע המיוחל – חלומה של כל אם יהודיה טובה (אגב מחבר הספר הוא יהודי)- רפואה,  כשהשכר בסופו של דבר לא מתגמל ולעיתים גם היחס כלפיהם מזלזל.
במקצוע הזה קיימת היררכיה ברורה למדי וכל עוד לא זכית בתואר הנכסף- מומחה, אתה נאלץ לעבוד, ולעבוד ממש קשה!

הספר כתוב בצורה שנונה, הוא מצחיק וכואב בו זמנית, הוא מכיל תיאורים שאינם לבעלי לב חלש (מה שהזכיר לי היטב למה אין סיכוי שאי פעם אהיה רופאה) . אדם מצליח לגעת בנקודות הכי"אפלות" בחיי הרופא הצעיר. הוא מאיר את הרופאים באור אנושי ורגיש למדי, וגורם לצופה מהצד להעריך ולהוקיר עוד יותר את עבודתם הנפלאה והמתישה של הרופאים, ואת גודל האחריות המונחת על כתפיהם…

לסיכום- עם כל זה שיש קטעים קצת בוטים, וקצת מלאי דם בספר (בכל זאת רופאים רואים הכל), בעיני זה ספר חובה לכולם ולא רק לרופאים.

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן