Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
ועכשיו מה?
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 156
"הדמעה בעין הציפור, מה היא מספרת?" לא השבתי מייד לשאלתה. המשכתי לנשום, ממתינה לתשובה שתפציע מתוך התמונה שהפכה ברורה יותר ויותר. היא מספרת שהקן היה פעם מלא. היו בו לא רק שתי ציפורים בוגרות, אלא גם שלוש ציפורים נוספות, והן יצאו. אני לא רואה את שלושת הגוזלים. אני רק חשה עצב, רטט פנימי." התפקיד האימהי, שיש לו משמעות רבה בחייה של דורית, עומד להשתנות. ילדיה בגרו, היא מבינה שבקרוב מאוד יתחיל תהליך התרוקנות הקן, והיא שואלת את עצמה: "ועכשיו מה?". בהתחבטויותיה כיצד לעבור לשלב הבא בחייה ובחיי משפחתה היא מוצאת דרך ייחודית להתמודד עם נושא עזיבת הילדים את הבית. היא עוברת דרך שבע תחנות שבהן היא פורשׂת את מצבה, את הרגשתה ואת תחושותיה סביב הקושי המוכר כ"התרוקנות הקן". בכל תחנה היא מוצאת תובנות וכלים להתגבר על הקושי. כל תחנה היא שלב בתהליך ההתמודדות עם אתגר התרוקנות הקן. בשפה רהוטה ומרתקת דורית מכניסה אותנו לעולמה ומשתפת אותנו בקשיי הקן המתרוקן שלה. המסע שהיא עורכת מניב תובנות מפעימות כשם שהוא מעניק אומץ, אופטימיות ואופקים חדשים. ועכשיו מה? מיועד להורים המצויים בשלב התרוקנות הקן, למטפלים ולקוראים שמבקשים להמשיך ולפתח את מודעותם האישית. דורית קיף, נשואה ואם לשלושה ילדים, היא עובדת סוציאלית ותיקה בעלת ניסיון בטיפול במבוגר ובמשפחה בתהליכי שינוי ומעברים בחיים. כיום היא עובדת סוציאלית קהילתית העוסקת בפיתוח שירותים ותוכניות לקהילות שונות. ספרה הראשון, 'כל אחת יכולה - כפי שסיפרה לי איריס למדן', ראה אור בשנת 2013. 'ועכשיו מה?' הוא ספרה השני.

ועכשיו מה?

הקן מתרוקן. כן, גם אני נמצאת בצומת הדרכים הזו שבין בית מלא ב"ה בשבעה ילדים לבין ההתמודדות עם בן הזקונים אשר אמור להיות בישיבה. ("מזל שיש קורונה"). הסופרת דורית ריף משתפת את הקורא בהתמודדותה האישית עם התרוקנות קן ביתה משלושת ילדיה.

בספרה זה, כעובדת סוציאלית במקצועה, היא עוברת מסע אישי תוך בירור עמוק רווי תובנות מכיוונים שונים. היא פוגשת מחדש את חייה שלה אל מול החוסר ראו שמא הקן כעת מתמלא? תחנות דרכה בחיפוש אחר דרכי ההתמודדות עם הסוגיה, מובילות אותה להיכנס אל נבכי נשמתה, מחשבותיה ולהגיע למסקנות הרות גורל. בכל תחנה היא פוגשת באופן בלתי אמצעי אנשי מקצוע שונים, גם מתחומים שהיו לה כזרים .את המסע הזה היא מתעדת לספר מרתק ופותח צפונות לב ומוח.

התחנה הראשונה- בודהיזם-  בתחנה הזו מרגישה דורית כי עליה לעמוד מול הנשימות הפיזיות כדי לאפשר לנשמה לחלחל ולרוגע לחדור אט אט אל תוך הגוף הגשמי. להפתעתה אפילו מצליחה. היא מצליחה לאתר את מקור הפחד והעצבות בחלקי גופה ולשחרר את הכאב להפסיק להילחם.

התחנה השנייה- אליה התחברתי גם באופן אישי- אימון אישי. דרך המסע של האימון האישי היא מבינה את הקשר בין עברה להווה. לצד אסוציאציות רבות למדה לבלום את מירוץ החיים ולאפשר לגופה לנשום, להבחין בצבעים, ריחות, מחשבות ולהשלים עם מה שמתרחש כעת.

התחנה השלישית- טיפול נרטיבי- אחת התחנות המשמעותיות בו מבינה עד כמה קשרי העבר מתחברים לקשרי ההווה. היא מבחינה בהקבלות של משפחתה הגרעינית בהיותה ילדה לבין משפחתה העכשווית.

התחנה הרביעית- ריפוי באומנות- דרכה היא מדמיינת , מציירת, צובעת תרחישים של מבט אל העתיד. נוגעת בדרך התמודדותה עם בנה הצעיר עם בעיות הקשב והריכוז שלו. היא מבינה כי קבלה דרכו מתנות: כי בבנה קיימות איכויות רבות . המסע של הורות נבנה מתוך מסעות ילדיה כל אחד בדרכו שלו. הקערה שציירה היתה לסמל ההכלה. בה טמונים חוויות, רגשות, מחשבות והבנות.

תחנות נוספות הן: סמינר החלומות, יעוץ פילוסופי וטכניקת EMDR. אותן הקורא יכול לגלות..

האם מסע זה הופך את דורית לאחרת? האם היה שווה לעבור מסע ארוך שכזה? הוא משמעותי?

הספר נוגע בנימי החיים המורכבים. מאד נהניתי לקרוא ולהתחבר. בתחילה הייתי מעט סקפטית אבל החלטתי עם תחילתו לאפשר אף לי לעבור איתה ודרכה את המסע. ממליצה מאד.

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לשמונה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    דורית קיף

    רחל יקרה,
    התרגשתי לקרוא את הסקירה שעשית על ספרי "ועכשיו מה?"/
    שמחה שהתובנות אליהן הגעתי בעקבות המסע שלי, היו משמעותיות
    גם בשבילך.

    זו תקוותי, שהמסע שלי ייגע באנשים נוספים ויעניק להם את הערך המוסף
    שעלה ממנו. תודה שאת מהדהדת את הדברים לעולם.

    דורית קיף

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן