Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
ונסה האפלה שלי
קטגוריה:
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 386
"כתיבה מבריקה", הוושינגטון פוסט נערה צעירה, סקרנית ומוכשרת מתאהבת במורה הכריזמטי שלה. היא בת 15, הוא בן 42. אולי קראנו סיפורים כאלה, אבל מעולם לא קראנו אותם כך. הקשר בין ונסה ויי וג'ייקוב סטריין קורה ומתפתח, לובש ופושט צורה, בין אהבה לניצול, בין אשליה למציאות. שבע עשרה שנה אחרי, היא עוד מאמינה שהייתה האחת שלו. גם כשעדויות של תלמידות אחרות מצטברות, גם כשסטריין נחקר שוב ושוב ומורחק מבית הספר, גם אז היא עוד מאמינה. והאמונה הזו משאירה אותה מאחור. "גם אני משתמשת לפעמים בביטוי 'ניצול מיני' כדי לתאר את מה שהוא עשה לי, אבל מהפה של מישהו אחר זה תמיד נשמע מכוער... זה מבטל את כל מה שקרה. זה מבטל אותי ואת כל הפעמים שרציתי את זה, שהתחננתי. החוקים לוקחים את כל מה שהיה ביני לבין סטריין לפני שמלאו לי שמונה עשרה וקוראים לזה אונס – אנחנו אמורים להאמין שביום הולדת שמונה עשרה מתחולל קסם? הרי זה תאריך אקראי לחלוטין". תוך שאנו נעים לסירוגין בין סיפור הפיתוי והיחסים מנעוריה לבין ההווה העכור של חייה, מעלה ונסה האפלה שלי שאלות מהותיות על זיכרון ופוסט טראומה, יחסים בין גברים ונשים והשינוי שחל בהם. זהו רומן מפעים ומלא כישרון, מעורר מחשבה, ואולי יותר מכל אלה – רומן המגדיר תקופה. ונסה האפלה שלי הוא ספרה הראשון של קייט אליזבת ראסל, שזכה לשבחים, כיכב ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ונמכר לתרגום לעשרות מדינות.

ונסה בת ה 15 התחילה ללמוד בפנימיה חדשה. אמא שלה דאגה לה שלא תסתבך בעבירות משמעת ושלא תסתובב עם ילדים שיגררו אותה למעשים לא טובים, היא לא העלתה בדעתה שהיתה צריכה לחשוש ממשהו אחר.

ונסה היתה די בודדה. היא גרה בחדר בודד ללא שותפים, רוב הזמן היתה עם עצמה, פיספסה שיעורים, לא הגישה את כל המטלות וחא ממש היו לה חיי חברה.
היועצת שלה המליצה לה על פעילות מחוץ ללימודים ובמיוחד על כתיבה יוצרת מאחר ואהבה לכתוב שירים. ונסה הצטרפה, כך היה לה "זמן איכות" עם המרצה מר סטריין.

מר סטריין העניק לה תשומת לב הרבה מעבר לשאר התלמידים. הוא ניגש אליה כשהרגישה אבודה בחצר הפנימיה, הוא השאיל לה ספרים אחרי שיעור כתיבה יוצרת, הוא התעניין בחיים האישיים שלה ובהתחלה בעיקר נתן לה רמזים שלא היה ראוי שיאמר אותם במעמדו.

ונסה הרגישה שהיא לא טובה מספיק, הרגישה אבודה ובודדה והוא ידע מה לומר מתי כדי לשחק בראשה, כדי לגרום לה לחשוב עליו ללא הפסקה." רק תזכרי שאת מיוחדת, יש בך משהו שכל השאפתנים האלה רק יכולים לחלום עליו".

סוף סוף משהו האמין בה וראה אותה כפי שרצתה.

את ההמשך אתם בטח מנחשים. מבטיחה שאין לכם מושג לאן באמת הקשר בין השניים התפתח. זה בהחלט לא היה סטוץ או קשר זמני.

הסיפור מסופר בשני צרי זמן. מההווה שבו ונסה בשנות השלושים לחייה ועוד ועוד עדויות על מר סטריין צצות ומתפרסמות ומהעבר מזמן ההכרות של השניים קדימה.

ספר לא קל לעיכול שמעורר הרבה מחשבות ואמוציות. קודם כל ליבי היה על ונסה שבסך הכל היתה ילדה ממשפחה טובה ודואגת ובסופו של דבר הדרדרה לקשר הרסני שכזה למרות שהוריה ניסו להיות מעורבים ולמנוע אותו. איך נערה בגיל כזה מגיעה למצב שהיא מתמסרת כך ומתנהגת כפי שהתנהגה.
במהלך הקריאה לא פעם עבר לי בראש שאני קוראת סיפור שאמנם הוא לא אמיתי אבל דברים כאלו אכן קורים במציאות.
חשבתי על ביתי בת ה 17 באותן סיטואציות ופה המוח הפסיק לעבוד. עד כאן. אם משהו היה מעולל את זה לביתי הייתי שוברת לו את הידיים והרגליים.
הבעיה היא שלא תמיד ההורים יודעים מה מתרחש והילדים מצליחים להסתיר ולטשטש את המציאות, זה מה שהכי מסוכן.

למרות הקושי, נשאבתי לספר וקראתי אותו בשלוק. רציתי להגיע לסוף כשקיוויתי שונסה חזרה למוטב, וגם מר סטריין (שממנו לא ממש ציפיתי).
ספר חשוב מאחר שמקרים כאלו קורים במציאות וחשוב להעלות את המודעות בנושא. אם מגיעים לכזה מצב אז יש להתלונן, לצעוק ולעצור את זה גם בשביל אחרים.
ספר חשוב מאחר שמלמד שצריכים להיות עירניים למה שקורה מסביבנו ולתת עזרה למי שצריך.
ספר על ניצול מרות, על התמכרות, על השפעות של קשר כזה לאורך שנים ועל אהבה הרסנית.

כתיבת הספר מצויינת, ממליצה לקריאה. לבוא מוכנים, סיפור שונה, בועט ובעיקר בלתי נשכח.

 

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן