Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
ויסקי לארוחת בוקר
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 168
"מובן שלא יכלו שלא לדבר בכלל. לפעמים לא היתה ברירה אלא לפלוט 'הדלקתי כבר דוד' או 'נגמר החלב.' נדמה היה לה שכל משפט כזה יצא לה רם ומהדהד, ניתז מהקירות כמו קליע ... היא שאלה את עצמה מתי האדם הזה, שהיה פעם החבר הכי טוב והכותל והכתף והמאהב, נהפך לדממה, ולא היתה לה תשובה. אבל אולי היו סימנים, חשבה. היא ניסתה לסמן לעצמה נקודות קריטיות בדרך, כמו חוקר תאונות תעופה. היא השתנתה, נטע צדק בזה." במרכז ויסקי לארוחת בוקר שני צעירים, נטע ולי, בני דור המילניום. לי היא סטודנטית בבצלאל ונטע הוא סטודנט בפקולטה למשפטים. השניים, שנמצאים יחד עוד מהיסודי, דרך התיכון והצבא, עוברים לירושלים ושוכרים לראשונה דירה ביחד. עכשיו הם עצמאיים ומסביב הכול משתנה: החברים הם כבר לא מהיסודי ומהתיכון ואת המגורים עם ההורים במרכז מחליף הנוף הירושלמי. השניים רואים זה את זה באור חדש ויחסיהם המורכבים ממילא, הופכים מורכבים ותובעניים עוד יותר. לי מגלה בתוכה תשוקה ליצירה, ובמקביל מנסה לחצוב מתוכה אישיות חדשה ולהיפרד מדמות "החברה־של" שהגדירה אותה כל השנים לצד נטע. גם נטע חווה פער בין תפיסת העצמי שלו, חזק וחברותי, לבין המציאות החדשה – בודד ונכשל. העובדה שחברתו משתנה מול עיניו – מתלבשת אחרת, מעשנת עם חברים חדשים על כיסאות עץ רעועים בברים אפלוליים, משתוקקת לדברים אחרים – מקשה עליו עוד יותר. אותה אבן שנזרקה למים עם המעבר של השניים לירושלים מרחיבה את מעגליה ומאתגרת את היחסים. ויסקי לארוחת בוקר הוא ספר ביכורים קאמרי המתמקד במערכת יחסים אינטימית ורגישה, אך בעשותו זאת גם מתאר בעין רעננה בני דור שלם על הרבדים החבויים והעדינים בחייהם: גיבוש זהות ומיניות, מימוש עצמי, חברים, לימודים ויוקר מחיה. והכול על רקע רחובותיה החורפיים של ירושלים. מאיה קלופמן, ילידת 1995, סטודנטית לתואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב. היא מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, עם הכלבה לילה ועם כמה מאות ספרים.

תכירו את לי ונטע, גורה וגור, בלתי נפרדים עוד מימי בית הספר העליזים. הם עשו דרך ארוכה יחד משהיו בני עשרה בתיכון, דרך הצבא ועד ללימודים באוניברסיטה.

הם שכרו יחד דירה ירושלמית והתחילו ללמוד. לי התחילה בבצלאל ונטע כסטודנט בפקולטה למשפטים. היו להם חלומות גדולים, כל החיים היו לפניהם.
לי הכירה בבצלאל את טליה ובן, הם היו שלישיה מגובשת, בלתי נפרדים. יחד כקבוצה מגובשת הם שרדו את הלימודים המאתגרים ואת ההגשות הקשות של העבודות, ממש כמו קבוצת תמיכה משלהם.
נטע למד לימודים מאתגרים ואינטנסיביים באוניברסיטה שם הכיר את רועי.
מידי פעם לי וחבריה יצאו להתאוורר בפאב כזה או אחר, בלי נטע שסרב להצטרף, שם היו פוגשים את רועי והיו מבלים יחד.

לי ונטע שהיו זוג מנצח החלו להתפתח בכיוונים שונים ובקצב אחר לגמרי. הם היו מאוד דומים כשהיו צעירים אבל כעת כל אחד מהם הסתכל על דברים אחרת, פתאום היה להם קשה להבין האחד את השנייה. נטע התמודד עם לימודים קשים ומפרכים, השקיע בהם את כל כולו ולי מצידה ניסתה להבין אבל לא עד הסוף. היא יצאה עם חבריה החדשים לבילויים חדשים, היא התלבשה באופן שונה, היה לה ריח שונה לנטע היה קשה להכיל גם את זה.

איך מתמודדים עם המצב החדש?

התשובה כמובן בויסקי לארוחת בוקר.

הכתיבה של קלופמן רהוטה ועיניינית, הרגשתי את האוירה הירושלמית ואת חיבוטי הנפש של הגיבורים אבל לא עד הסוף. היה חסר לי עומק בדמויות, סיפורים מהעבר המשותף שלהם יחד ולחוד ומעט עוד רקע לסיפור.
נושא הספר מעניין שכן מדובר על מערכת יחסים של שניים שמשתנה עם ההתפתחות שלהם רק שחיכיתי להשאב פנימה ולהיסחף לסיפור וזה מבחינתי לא לגמרי קרה.

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן