דייב גרני החליט מזמן שנמאס לו מהאקשן, מהחקירות, מהמתח ובעיקר מהסיכון. גם אישתו החליטה, אפילו לפניו.
דייב גרני פרש ממחלק הרצח של משטרת ניו יורק, ויחד עם אשתו הוא עובר לגור בבית נידח בהרים, בטבע, בשום מקום. הם נהנו מעבודת האדמה, טיולים בטבע ובעיקר מהרוגע והשקט.
שרידן קליין, פרקליט המחוז בכבודו ובעצמו מבקש מדייב להצטרף ולהוביל חקירה קריטית וחשובה.עיירה שכנה בוערת. שוטר לבן ירה בבחור שחור והרג אותו תוך כדי בירור עבירת תנועה. השחורים התקוממו והפגינו את כעסם בכל דרך אפשרית כשהשיא היה שצלף ירה בשוטר לבן בזמן הפגנת השחורים. צריך לגלות מי עומד מאחורי הירי ולנסות לעצור את ההידרדרות שיכולה להביא לתוהו ובוהו באיזור.
לאחר שביקש שרידן קליין את עזרתו של גרני, גם אלמנות של הנרצח פונה אליו ומבקשת את עזרתו למצוא את היורה ואת מי ומה שעומד מאחוריו. המוטיבציה שלו עולה לפתור את התעלומה מפני שאלמנתו שבהריון נגעה לליבו. היא מראה לו הודעת טקסט מסתורית שבעלה קיבל לנייד הפרטי שלו ביום שנרצח. דייב גרני מתרצה ומצטרף לצוות החקירה.
מתחילתה של החקירה כרני מרגיש ששרידן מנחה אותו בחקירה ומנסה להוביל אותו למשהו. החקירה מסתבכת מרגע לרגע כשמקרי רצח נוספים מתגלים בזה אחר זה .
העיר גועשת ורועשת. על פניו המלחמה היא בין גזעים. בין שחורים ללבנים. שני הצדדים נחושים להשיג צדק בכל מחיר. גרני כמי שאוהב לפצח ופיצח בעבר תעלומות סבוכות, הופך אבן על אבן כדי להגיע לפתרון התעלומה. הוא מבין שפתרון התעלומה לא פשוט ויש הרבה מעבר למה שנראה על פני השטח.
כשממצאים נוספים מתגלים, מנהל החקירה שרידן ממהר להסיק מסקנות משלו ומבקר את גרני על השאלות שהוא מעלה ועל כיווני החקירה שהוא מעלה. אחרי שלושה ימי חקירה בלבד, צוות החקירה בטוח שהוא פיצח את התעלומה ושרידן מסיים את עבודתו של גרני. גרני כמובן שממשיך לחקור וחושף פרטים שראשי המשטרה לא היו רוצים שיחשפו..
קצב האירועים בספר מסחרר והעלילה נעה במהירות בין האירועים הרבים שלכולם יש חלק בתעלומה.
הספר הוא עב כרס – 528 עמודים. בשלב מסויים התחלתי להתעייף (ואין לי בעיה עם ספרים ארוכים). אחרי שלושה רבעים של הספר בערך התחלתי להרגיש שהספר כבר חוזר על עצמו וחיכיתי כבר להגיע לסוף. אני אוהבת את הכתיבה ואת ספריו של ורדון (קראתי את כולם) אבל פה הרגשתי שהיה ניתן לקצר רבע ממנו מבלי לפגוע הרבה בעלילה. למרות זאת, אני ממליצה לקרוא את הספר.
