יש סודות שאסור שיהפכו לווידויים (עמוד 35)
בכל ספר של הסופרת קולין הובר, מועברים מסרים חזקים עוצמתים שילוו את קורא הרבה אחרי שתסיימו לקרוא. היה לי חיבור מיידי עם הספר הזה, כולו התבסס על אומנות הציור וזה משהו שאני מאוד מחוברת אליו. באמצע הספר יש ציורים עג"י דפים מבריקים, באיכות גבוהה של הציורים שמוזכרים בגלריה ומצאתי את עצמי מדפדפת שוב ושוב, כאילו אני נמצאת בתערוכת הציורים של אואן
הסיפור מסופר מנקודת מבט פעם של אובורן ופעם היא נקודת מבט מבט של אואן.
אובורן היא נערה צעירה כמעט בת 21, מאוד בוגרת לגילה ולא להאמין כמה הספיקה לעבור ולעשות ויתורים הרת גורל, היא בוחרת במה להילחם הוויתורים שלה שקולים, כי להכל בחיים יש השלכות. הביטחון העצמי שלה נמוך כי יש אנשים שדואגים להקטין אותה, ההתפתחות שלה לאורך הסיפור מוערכת בעיניי היא מתחילה להוביל ולא להיות מובלת למרות שהכול נעשה בזהירות רבה.
אואן הוא גבר מיוחד, עם הרבה שריטות ומשקעים אבל, יכולת הביטוי שלו על גבי הקנבס מרפא אותו, הציור נותן לו חופש ביטוי לווידויים של נשמות טועות. הוא אמיץ, הוא חכם, חזק ומגונן בינינו זה כל מה שצריך בגבר.
יש אנשים שאת פוגשת ולומדת להכיר, ויש אנשים שאת פוגשת וכבר מכירה אותם (עמוד 150)
על העלילה
אובורן רוד, בגיל כל כך צעיר מאבדת את הכל מפסיקה להאמין באהבה, לא בוטחת בעצמה ולא בסובבים אותה, הבחירות שלה בחיים היו מכורח הנסיבות היא לא מרוצה מהחלטות שלה אבל יש לה מטרה אחת בלבד! ולשם כך היא חייבת למצוא עבודה נוספת. מה שמוביל אותה ממש במקרה לתערוכת ציורים.
אואן הוא אומן שמצייר וידויים של אנשים אנונימיים, הוא משקף את כאבם על גבי הקנבס. הוא זקוק נואשות למישהי שתנהל יחד אתו את המכירה של היצירות שלו, כי בדיוק עכשיו העובדת/החברה שלו עזבה אותו.
שאובורן נכנסת לגלריה היא מוקסמת מהתמונות הווידויים ומקבלת את הצעת העבודה לעזור לאואן בערב פתוח למכירה בגלריה, מה שיותר מושך אותה זה הסכום המופקע שהוא מציע לשלם על שעת עבודה.
כל אחד מהם מחזיק סוד גדול, הגורל מפגיש ביניהם שוב, האם אואן יחשוף בפניה ייתכן שהיא תברח ולכן עליו לשמור את הווידויים שלו לעצמו וקרוב לליבו בלבד! מה יקרה שחלקי וידויים התגלו, לא תמיד לפי הסדר הנכון כל הקלפים התערבבו, האם יהיה אפשר לסדר הכל מחדש?
זה יציב את אובורן בדילמה לא פשוטה, יהיה עליה לעשות בחירות קשות לשמור על היקר לה מכל ואסור לה להיכנס למערכת שעלולה לסבך אותה יותר.
שורה תחתונה
למי מאיתנו אין וידויים, לפחות אחד גדול/קטן ככל שנשמור יותר זמן קשה יהיה לנו לשחרר, לסופרת יש יכולת נדירה, לשלב וידויים של אנשים אמיתיים ואנונימיים ולשזור אותם לאורך כל הספר.
