Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
ואנחנו היינו ילדות
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2020
מספר עמודים: 312
איילת, אוסי ואלונה היו החברות הכי טובות מהיום הראשון של כיתה א' ועד אחרי י״ב. אחרי עשרים שנה של נתק, כשהן כבר בנות ארבעים, איילת מצטרפת לאוסי למסע חיפוש חוצה יבשות כדי למצוא את אלונה, אבל גם תשובה לשאלה מה בעצם קרה לפני עשרים שנה ולְמָה בדיוק היא כל כך מתגעגעת. ואנחנו היינו עוד ילדות הוא רומן סוחף וקולח, בו גליה הראל דור חוזרת לשנות נעוריה ברעננה של שנות השמונים, ומצליחה ברגישות, בכנות ובלא מעט הומור לשפוך אור על אחד מהנושאים המרתקים והמורכבים ביותר — חברות בין נשים — על עוצמתה, אכזריותה והנחמה שהיא מעניקה. זהו סיפור על נשים ועל הגברים בחייהן. על חברות שנעלמה. על געגועים. על זיכרונות ילדות ועד כמה הם מתעתעים. על הסודות הקטנים והגדולים של החיים שאנחנו אף פעם לא בטוחים אם כדאי לנו לפתוח או להשאיר אותם סגורים. גליה הראל דור, ילידת 1969, גדלה ברעננה, בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, היתה מנהלת השיווק התאגידי בקבוצת שטראוס עלית ובעלת חברת המיתוג Brand Vision. היא בלוגרית, בעלת הבלוג "1-life״ בנושאי תרבות ונסיעות, ומצלמת את החיים מלמעלה באמצעות רחפנים. היא נשואה ואם לשלושה.

לכל ילדה יש חברות הכי טובות. אבל כולן נעלמות באיזה שביל נסתר במהלך החיים. הן כמעט אף פעם לא נשארות כשמתבגרים.

לפני עשרים שנה איילת, אוסי ואלונה היו החברות הכי טובות, הכל הן עשו ביחד, הכל הן סיפרו זו לזו, החברות היתה בלתי ניתנת להפרדה.
אלונה היתה הכי יפה, איילת הכי מקובלת ואוסי החכמה, השקטה, זאת שאהבה לכתוב שירים וסיפורים.
יום אחד הכל נגמר כאשר אוסי החליטה שהיא לא רוצה יותר להיות חברה של איילת וחוט בלתי נראה נפרם בחברות של שלושת הבנות.
12 שנה לאחר מכן, כשהן כבר בנות ארבעים, אוסי הרימה יום אחד טלפון לאיילת בטענה שהיא חייבת לפגוש אותה.
איילת קיוותה שאולי הגיעה ההזדמנות להחזיר עטרה ליושנה ולחדש קשרי עבר שהתרופפו אבל הסתבר לה שאוסי רצתה ממנה משהו.

איילת שהתגוררה בתל אביב והיתה בעלת גלריה לצילום ובלוג על תרבות בתל אביב, נחשבה לסוג של אושיה בעולם הבוהמה התל אביבית ואוסי רצתה לנצל את קשריה כדי לעזור לה למצוא את אלונה שטסה לפגישת עסקים בלונדון אבל נעלמה פתאום ולא עלתה על הטיסה בחזרה הביתה.
אלונה נשואה לרמי ומתגוררת בצהלה, כלפי חוץ חייהם יפים ומעוררי קנאה אבל מבפנים הכל רקוב, אלונה לא מאושרת בחיי נישואיה, משהו שם אבד לה בדרך וחסרה לה ההתרגשות והאהבה הגדולה שרחשה פעם לרמי שכבר מזמן לא נאמן לה.
איילת ואוסי מתאחדות כדי לנסות לאתר את אלונה ולפתע כל משקעי העבר עולים וצפים למעלה והשתיים מנסות לגשר על הפער הגדול שנפער ביניהן במהלך השנים. איילת מתחילה לתהות האם לא היה עדיף להותיר את העבר בעבר ולא לחזור להיות בקשר עם חברות ילדות שנס ליחן.

כל פרק כתוב מנקודת מבטה של דמות נשית אחרת בעלילה ודמותה של אוסי היא זאת שמחזירה את העלילה לעבר של שנות השמונים.
גליה הראל דור מכניסה את הקוראים לתוך עולמן האינטימי והמורכב של חברות הילדות עם כל מה שמשתמע מכך: האכפתיות, האהבה, המריבות, הקינאה, התחרות הסמויה, הסודות והשקרים.
הרגשתי חיבור עמוק לאוסי הילדה אבל גם לאיילת כאישה מבוגרת שחיה את חייה השגרתיים ומתחבטת עם עצמה האם להכניס שוב לעולמה השקט, חברות ילדות שנעלמו עם השנים או לדבוק בחברה הטובה שבחרה לעצמה בבגרותה.
איילת נכנסת לסחרור מסוכן עם שתי חברות שיכניסו לה שמחה לחיים או יביאו אותה לאבדון כי חברות זה דבר מורכב וחברים אמיתיים נמצאים שם בשבילך גם כשמתחשק להם להיות בעצם במקום אחר.
הספר כתוב היטב, מרתק, סוחף ומאד מסקרן - מומלץ ביותר.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן