כשאני קוראת שירה אני מנסה לנחש מה גרם למשורר לכתוב את אותם שירים ומה היו מחשבותיו.
בספר השירה "ואלה מסעי" של אריאלה צים, ניסיתי לבנות בראשי את מסלול חייה, את הדמויות שהיו בו ואת הסיטואציות שחוותה וגרמו לה לכתוב את השירים שהן כעין יומן מסע מקוצר.
היא נזכרת באמא שלה, שהייתה ניצולת שואה ואצרה סודות רבים, ושרה לה ביידיש שירים, ואת ריח הקינמון והמאפים.
היא כותבת על אביה ואחותה וזכרונותיה מהם. היא כותבת על עצמה, על הזוגיות שחלמה ומצאה ועל משפחתה הגרעינית, בן זוגה, ילדיה ונכדיה.
היא כותבת על חששותיה, ריגשותיה ושיחותיה עם א-לוהים.
"הנר שבתוכי
הוא להבה
לוחשת לי רזים
השמורים בגופי
מימים קדומים
על ילדות והתבגרות
על חולשה והתגברות"
בשירים יש רמזים לכל מיני פסוקים מתנ"ך והתפילה אשר משתלבים עם מילותיה של המשוררת.
בספר גם משולבים דפים בצבע המכילים ציורים מעזבונו של הצייר יעקב צים ז"ל. הציורים מאוד מוסיפים לחווית הקריאה.
מזמינה אתכם להצטרף למסע.
קריאה מהנה.