זה מרגיש כמו ספר סופר רומנטי אבל הפתיחה של הספר הביאה לי "בום" לפרצוף זעזע אותי שזה הדבר שהכי לא ציפיתי לו.
אלזי פורטר ספרנית בסיפריה הציבורית של לוס אנג'לס מסורה לעבודתה וללקוחותיה.
מתגוררת בצניעות בדירה קטנה.
ביום הראשון של השנה החדשה אחרי שחברתה אנה מבריזה לה עם בחור שהכירה במועדון מחליטה אלזי להזמין לעצמה פיצה ומכיוון שלחץ מטורף וגשם זלעפות בחוץ וזמן ההמתנה מעל כשעה וחצי מחליטה אלזי לצאת ולאסוף את המגש שהזמינה בעצמה.
לגמרי במקרה ואפילו בחוסר מודעות עצמית שלה לסביבה היא פוגשת את בן רוס בחור שחושבת לעצמה שמעולם לא ישים לב אליה וזה אפילו מפתיע אותה שהוא פונה אליה.
בפחות מ24 שעות בן מזמין אותה לדייט ואז כבר אין דרך חזרה הכול קורה כל כך מהר והזוג לא ניתן להפרדה .
אבל אז כמו בחיים האמיתיים לאלוהים יש תוכניות אחרות בשבילה. וברגע שהיא מרגישה שהכל מושלם, העולם מתהפך והופך את המציאות לקשה מנשוא.
הסופרת מספרת את הסיפור על הזוג מנקודת מבטה של אלזי פעם בעבר ופעם בהווה ומגוללת לאורך כול הספר את 5 שלבים של האבל
1.שלב ההכחשה – זהו השלב הראשוני בו אדם עוד לא ממש מעכל את שאירע, לא מקבל את המציאות עם מחשבות ואמירות כגון – "זה לא יכול להיות, לא ייתכן שזה קרה".
2.שלב הכעס – כאשר מתחילים לעכל את עצם האובדן מגיעה תחושת זעם קשה של "למה זה קורה דווקא לי? החיים לא הוגנים!".
3.שלב המיקוח – זהו שלב שמאפיין התמודדות עם גסיסה של אדם קרוב.
4.שלב הדיכאון – אולי השלב הכי חשוב בדרך לקבלה של האובדן.
5.שלב הקבלה – תחושות של קבלה והשלמה עם המצב.
הספר מספר על סיפור אהבה שנקטע מוקדם מידיי – משקף נגיעות אישיות שכל מי שפעם איבד קרוב יוכל להתחבר לתחושות האובדן אבל גם להבין שיש עתיד ואפשר להתקדם גם שבאותו הרגע הנורא מכול קרה.
