הורים אוהבים את הנכדים שלהם יותר מאשר את הילדים שלהם.
מיכל גלעדי נולדה לתוך משפחה המונה חמישה ילדים, היא היתה במקום טוב באמצע בין שלוש בנות ושני בנים.
הוריה, משה ושרה, עלו מתימן עוד לפני שהיא נולדה והתגוררו בבית אבן קטן בפתח תקווה.
אביה שהיה חייט מוכשר במקצועו, הפך בארץ ישראל לאורז הדרים בפרדס בפתח תקווה ועבד בחריצות ופרנס את משפחתו בכבוד.
כבר מגיל צעיר, מיכל עזרה לאמה בבית וגם הצטרפה לאביה בעבודתו בפרדס כדי למיין יחד איתו את התפוזים. מיכל היתה ילדה מיוחדת ומאד רוחנית והיא ראתה בדמיונה רוחות ושדים שליוו את צעדיה, מה שגרם לאמה לחשוב שהילדה השתגעה והיא גם ככה הוציאה אותה מדעתה כי היא היתה ילדה שהכל נפל לה מהידיים והכל קרה לה.
ילדותה של מיכל עברה עליה במלחמת הישרדות בתקופה בה הבריטים שלטו בארץ והערבים רק חיפשו סיבות להתפרע וללבות את היצרים.
כל חייה רודפים אותה שדים שמסעירים את רוחה ולא נותנים לה טיפת שלווה ונחת.
כשמיכל היתה בת עשרים ושלוש הוריה ובני משפחתה פחדו שהיא תשאר רווקה זקנה והיו נחושים לחתן אותה כמה שיותר מהר.
מיכל אמנם לא היתה בוגרת בית ספר אבל היא היתה מומחית בניהול משק הבית והיה לה מוסר עבודה גבוה, בישוליה המופלאים וחריצותה היו אבן היסוד באישיותה המיוחדת אבל האם תצליח מיכל למצוא את האביר שלה ולהקים איתו בית בישראל?
עלילת הספר מתוארת דרך עיניה של הנכדה יעלי ששומעת את סיפור חייה של סבתה מיכל.
בשפה יפה והומוריסטית מתארת הסופרת והמתרגמת יעל קריצוק את חייה של סבתא שלה מיכל בתקופה של טרום הקמת מדינת ישראל.
העלילה נעה בין הפרעות והדרמות של אותה תקופה לבין החיים בבית משפחת גלעדי.
זהו ספר ארץ ישראלי עם ניחוח משעשע כשברקע מככבים המטעמים התימנים, ההלכות, המסורת והאמונות הטפלות.
אהבתי מאד את דמותה של מיכל שהיתה אישה חזקה ודומיננטית, טמפרמנטית, ביקורתית, מצחיקה, מיוחדת ונוגעת ללב והיא הזכירה לי מאד את סבתא שלי ז"ל שאמנם לא היתה תימניה אבל התגוררה הרבה שנים בתל אביב בכרם התימנים והרבה קטעים ומילים בסיפור הזכירו לי אותה וגרמו לי לחייך לעצמי.
את יעל קריצוק הכרתי במקרה כאשר קראתי ספר שהיא תרגמה מאיטלקית והופתעתי לגלות שהיא לא רק מתרגמת מופלאה אלא גם סופרת מוכשרת שיודעת לכתוב בצורה אינטליגנטית, מרגשת, רהוטה ומשעשעת. "השדים של סבתא" זהו ספר שלא כדאי לפספס.
קריאה מהנה.
