החיים של זי בזבל. אין לה כסף לתרופות ולתשלום שכר דירה, היא עובדת כמלצרית, גרה עם אחותה והאחיין הקטן שלה מרקוס, היא חסרת השכלה, חיה מיום ליום. החיים שלה משתנים כשיום אחד אחותה לה ריין לא חוזרת בשעה שהבטיחה וזי נאלצת לקחת את האחיין שלה איתה לעיסקת סמים שהיא היתה מעורבת, זי עושה כמעט כמעט הכל בשביל כסף… אחותה לא חוזרת בזמן כי היתה מעורבת באירוע בריחה מבית הכלא שבו התנדבה. המעורבות שלה לא ברורה ובשלב ראשון מוגדרת כבת ערובה.
מי שנחלץ לעזרתה של זי הוא האביר על הסוס הלבן ג'נטרי שעומד לשירותה בכל עת. הוא שומר עליה גם כשהיא לא מבקשת, מחכה לה בסוף הפיזותרפיה למראה שתצטרך טרמפ, מגן עליה בגופו ואפילו נותן לה קורת גג כשהיא צריכה. כל זה כשהוא מדבר בשפה רהוטה וגבוהה וקורא לה גברתי, לפחות משהו דואג לה…ג'נטרי הוא לא בחור רגיל ודי בטוח שהוא חי בימי הבניים בין אבירים, הוא משוכנע שזי היא גבירתו ולכן מגן עליה בחירוף נפש, לאן שהיא הולכת הוא אחריה ולרשותה.
זי דואגת לאחותה, היא בטוחה שנלקחה מהכלא בניגוד לרצונה. היא מטפלת בבנה ועוקבת באדיקות אחרי החדשות. אין לה משפחה, אין לה הורים מתפקדים, אביה בכלא ואמא איך נאמר, לא בקו השפיות. היא מחליטה לחפש את אחותה בעצמה וכמובן שג'נטרי נחלץ לעזרתה.
האם יהיה סוף טוב לסיפור? מה יעלה בגורלה של אחותה?
הספר מסופר מנקודת מבטם של הרבה דמויות, בעיקר של זי וג'נטרי ואך לא רק. אהבתי את דמותו המשעשעת של ג'נטרי שנגעה לליבי, הוא היה ג'נטלמן אמיתי שדבק בשבועה שלו ככול שיכל, הוא דאג לזי וכיבד אותה בשביל כל הסובבים אותה שלא. כל הדמויות היו צבעוניות ומעניינות אבל ג'נטרי נגע לליבי. כמה שהוא דאג לה, כמה שהוא אהב אותה, כמה שהוא העריך אותה והכל באבירות, במסירות ובאהבה.
את ספרה הקודם של הסופרת "כל מה שקרה שם באמת" קראתי ואהבתי מאוד. גם "בשבועה הנמהרת שלנו" ברין גרינווד כותבת בכשרון רב ששואבת את הקורא לעולם שלה, לעולם אחר.
