יש רקמת חיבור בגוף האדם. רקמה שמפרידה בין האיברים וגם מחברת ביניהם.
גילה בלפר היא עובדת סוציאלית שבמשך 30 שנה עסקה בכל מיני סוגים של טיפולים והיא מתמחה בעיקר בכל מה שקשור למערכות יחסים וטיפול זוגי.
בספרה 'הרקמה שבינינו' אנחנו נחשפים לילדותה ולחיי הזוגיות של הוריה, יוצאי תימן.
גילה גדלה בבית שבו אביה היה הדמות השולטת ועל פיו יישק דבר, אמא של גילה נישאה לו בגיל מאד צעיר והיא גידלה את הילדים, ניהלה את הבית וגם עבדה בחוץ.
כילדה, לא הורשתה גילה להפגש עם חברים מעבר לשעות הלימודים ולנהל חיי חברה תקינים מה שגרם לה לחלום הרבה על יציאה לחופש מהכל ובריחה מהאווירה העכורה שהיתה בבית ובמיוחד אל מול היחסים הטעונים של הוריה.
המצאתי לעצמי דברים יפים וטובים, והם טפטפו לתוכי מתיקות בכל פעם שהמרירות, הכאב והעצב שהורי הכניסו לחיינו איימו להפיל אותי. (עמ' 43)
עם השנים היחסים בין הוריה של גילה הולכים ומחמירים וככל שהם מתרחקים זה מזו ככה הילדים יוצאים יותר פגועים לנוכח המריבות הקשות והקללות ביניהם.
גילה רק חולמת על הרגע שתגיע לגיל 18 ותוכל לצאת מהבית, להתרחק מהקור, האוירה הקשה שמורידה אותה למטה ומחלישה את גופה ונפשה.
גילה עוברת כברת דרך ארוכה במהלך בגרותה,היא נלחמת לבטל את הכבלים והאמונות שהיו מנת חלקה כל חייה כתוצאה מהבית שגדלה בו ויוצרת חיים, מחשבות ואישיות משלה.
בדמיוני ראיתי את עצמי הולכת לאיבוד, מחפשת את עצמי בסבך האפשרויות הבלתי מוגבלות. (עמ' 112)
הספר משלב בתוכו את סיפור חייה האישיים של גילה וגם סיפור של זוג בו היא מטפלת החווה קשיים בזוגיות וטיפים לזוגיות טובה.
בתור מישהי שמאד אוהבת ספרי העצמה אישית ובמיוחד ספרים הקשורים בזוגיות, התרגשתי לקרוא על כל מה שעבר על גילה מאז ילדותה ועד היום, השינוי שעשתה בחייה ראוי להערכה והערצה וגם לקחתי לעצמי טיפים ותובנות לחיים, הספר הזה בהחלט חשוב לקריאה.
קריאה מהנה.
