שלוש תקופות חיים שונות נרקמות לסיפור אחד מרתק של עבר לוטה בערפל, סוד גדול, סיכסוכים משפחתיים ואחוזה אחת מפוארת ומתפוררת ובתוכה קרוסלה אבודה.
קיידי, צלמת מוכשרת שאוהבת לצלם קרוסלות, מקבלת הצעה מפתה ליצור ספר צילומים של קרוסלות בפריז.
קיידי, ילדת אומנה, איבדה זה עתה את האדם הקרוב אליה ביותר, מקסין. מקסין, בעלת חנות עתיקות, אימצה את קיידי לפני שנים רבות, נתנה לה בית, חינוך והשכלה והייתה עבורה המשפחה שמעולם לא הייתה לה.
לקיידי היה ארנב עץ גדול שניתן לה במתנה ע"י מקסין. קיידי בצערה שוברת את הארנב ומגלה בתוכו תיבת עץ מגולפת בעדינות ובתוכה מכתב, תמונה וקצוות שיער.
הארנב היה חלק מקרוסלה של אומן צרפתי ידוע במאה הקודמת. או לפחות כך חשבה קיידי.
על התמונה הייתה חותמת שאטו קלמן.
"העולם הוא צדפה. מי יודע איזו פנינה תמצאי בתוכו אם תצאי להרפתקה שמחכה לך."
קיידי החליטה לקבל את ההצעה שניתנה לה ולנצל את הנסיעה לפריז כדי לחקור את הסוד שמצאה חבוי בארנב שלה.
בפריז היא פוגשת את ז'אן פול, אחד מצאצאיה הרבים של בני משפחת קלמן הקשורים לשאטו קלמן אך כל פעם שהיא מזכירה את השאטו או את הקרוסלה האנשים ננעלים בפניה או משנים נושא. קודי מתעקשת לפענח את הסוד ויוצאת לכיוון השאטו קלמן.
בתוך סיפורי ההווה של קיידי הסופרת מספרת לנו על העבר. על העבר המפואר של שאטו קלמן, על הזוג שחי שם, על האנשים והנשים שיצרו את הקרוסלה המיוחדת, על פבריס, הזקן הנרגן והמתבודד שחי כעת בשאטו, רחוק ממשפחה וחברים, על ההשתתפות שלו במלחמת העולם השניה ועל הסוד הגדול שמשותף לכל התקופות ומהווה את סלע המחלוקת בהווה.
דמותה של קיידי מעניינת, ישירה ולא מתפשרת. גם דמויות העבר כל אחת בדרכה מראה נחישות ושאפתנות.
הספר עשה לי חשק לבקר באחוזות נטושות ומפוארות, לחוש את העבר ולדמיין אותו ובין לבין לאכול בגט עם חמאה וגבינת קממבר. לפחות זה אפשרי כרגע. 😉
קריאה מהנה.
