Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
הצילו!
סוגה: ,
הוצאה לאור:
ספר:
תאריך הוצאה: 2020
מספר עמודים: 352
מריאן פאואר - בת 36, לא רזה, ולבד - מכורה לספרי עזרה עצמית. במשך שנים היא ריפדה את מדפי הספרים שלה בעותקים בלויים שלהם, שמבטיחים את הדרך לחיים טובים ומאושרים. ועדיין יום אחד היא מתעוררת לתובנה, שבין החיים שהיא חיה לבין החיים שהיא חולמת עליהם משתרע אוקיאנוס... אז היא מפשילה שרוולים. משהו חייב להשתנות. הגיע הזמן לברר סופית אם החיים המושלמים שחומקים ממנה – חיים בלי חובות, חרדות, הנגאובר או מרתונים של נטפליקס, חיים שבהם היא מדלגת בחדווה ברחבי העיר עם גבר יפה תואר בסוודר קשמיר – טמונים בספרים האלה. היא נודרת אם כך במשך שנה לבחון ספר אחד בחודש, להיצמד לכל מילה, כל הדרך הוודאית עד למריאן המושלמת. גם אם פירוש הדבר לדגמן בעירום, להעלות קטע סטנד אפ, להציע דייט לזר או לאבד שליטה. כשהשנה הזאת הופכת לרכבת הרים מסחררת, כשכל מה שהיא הכירה מתהפך על פיו, היא מוצאת את עצמה מתעמתת עם שאלה חדשה: ספרי עזרה עצמית יכולים לשנות את חייך, אבל האם לטובה? הצילו! הוא ספר מצחיק בטירוף ומרגש עד דמעות, שעוסק במסע פרוע אל עבר הגאולה האישית, ויהדהד בליבו של כל מי שאי־פעם חלם לגלות את האושר.

מריאן היא עיתונאית עצמאית, היא בת 36 ומתגוררת בדירת מרתף יקרה להחריד, היא רווקה וחסרת ילדים אבל יש הרבה אנשים שהיו מוכנים להתחלף איתה. מריאן מכורה לספרי עזרה עצמית, ויש לה מדפים גדושים בספרים בלויים משימוש או מזמן מדף ארוך. מריאן מחליטה לשנות את מצב המדף ואת חייה, לקראת השנה החדשה היא מחליטה לקרוא בכל חודש ספר עזרה עצמית מסוג אחר (כלומר בכל פעם נושא אחר) וללכת על פי מה שהספר מתווה לה, גם אם זה אומר לדגמן בעירום או לקפוץ ממטוס. מריאן חושבת שככה היא תצליח לשנות את חייה ולהפוך להיות האישה המושלמת. במהלך התהליך חייה בהחלט משתנים, אבל האם הם משתנים לטובה?

כשהסתכלתי על הספר לראשונה הוא היה נראה לי כמו ספר עזרה עצמית שפשוט קורא תיגר על כל האחרים ואומר 'קחו אותי, אני באמת אשנה את חייכם לטובה'. אבל כנראה שפשוט לא הבנתי את הדברים נכון ואחרי שחברה לא הפסיקה להמליץ לי עליו (מה שקורה בד"כ עם ספרי עזרה עצמית) נכנעתי ללחץ והחלטתי לקרוא. הספר מתחיל מצחיק, והוא כתוב מגוף ראשון, מה שהופך אותו לחי הרבה יותר. ואמנם המצחיק הגיח לא פעם בתוך הספר, אבל היו שלבים שפאואר נפלה לדיכדוך וגם הכתיבה נהפכה להיות קשה יותר, הכתיבה פשוט הייתה בהתאם לרגשות הסופרת, וזה אחד הדברים המדהימים בעיניי בספר.

הצלחתי ללמוד המון מהספר, היו משפטים שסימנתי לעצמי בראש כי הם היו מוצלחים מאוד, ואפשר להגיד שחלק מהספר היה בעצם סקירה של ספרי העזרה העצמית שמופיעים בו, סקירה שעזרה לי לגלות לאיזו ספרים כדי להתקרב, מאילו ספרים עדיף להתרחק כמו מאש. הספר הזה הוא אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה, הרגשתי בו כל כך הרבה, והיה לי קשה לעזוב אותו. כל כך נהנתי ממנו שקראתי אותו לאט ובזהירות, כדי שלא ייגמר מהר מידי. הספר מתאים לכל מי שרוצה לעשות איזה שינוי ורוצה לדעת מה *לא* לעשות, הוא מתאים לאנשים שאוהבים ספרי עזרה עצמית, אבל גם אוהבים לצחוק על עצמם. הספר מתאים גם לנוער והמילה הגסה היחידה שמופיעה בו שוב ושוב (החל מהפרק ה-6) מצונזרת בעזרת כוכבית, כך שחוץ מהמילה הזו השפה של הספר נקייה ומתאימה לנוער.

שורה תחתונה: לא שופטים ספר על פי שמו!

אהבתם? שתפו!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן