הוא מצא חן בעיניה של מרגריט מהרגע הראשון שדרכה רגלו בעיירה אובר סור אואז שבצרפת אי שם בקיץ 1890, צייר מוכשר עם נפש רעועה, שרוי בדכאון – וינסנט ואן גוך. הוא הגיע לדר' גאשה אביה של מרגריט, שהיה רופא הומיאופטי, צייר חובב ואסף אומנות שידע לטפל באנשים בעזרת שיקויים שרקח בעצמו.
מרגריט היתה צעירה בת 21 שגדלה ללא אמא שנים רבות משום שזו נפתרה משחפת. כשחלתה האם, המשפחה עזבה את פריז והגיעה לכפר האומנים, שם שררה שלווה, פסטורליה, היו שדות ומרחבים מסביב – גן עדן למי שרוצה להתבודד וליצור.
בבית אחד גרו מרגריט אביה ואחיה פול וכן האומנת שאביה הביא לבית לפני שנים וביתה לואיז ג'וזפין שהקשר שלהן למשפחה התברר בהמשך.
וינסנט התגורר בפנסיון בסמוך לביתה של מרגריט והגיע לעיתים קרובות לביתה כדי לבלות עם אביה ולקבל ממנו שיקויים שרקח כדי להבריא. הוא היה שרוי בדיכאון, אומן בנפשו, אהב להתבודד, החזות שלו היתה נראית שונה. לסובבים אותו היה ידוע שהוא אדם מוכשר ושהציורים שלו בעתיד יהיו שווים המון כסף.
מרגריט חיכתה לביקורים של וינסנט. היא חיכתה לראות אותו, להיות בקרבתו ובעיקר חלמה להיות שלו. היא בילתה את כל זמנה בבית, בקושי יצאה ממנו וכל הזמן הזה טיפלה באביה ובאחיה וארחה את מי שהגיע לבקר. היא ערגה לוינסנט וחלמה שיהיו ביחד, בכל פעם שידעה שעומד להגיע לבקר היא התלבשה והתגנדרה במיוחד, קרקרה סביבו ודאגה לשלומו. היא ניסתה להתקרב אליו בכל דרך.
עם הזמן מרגריט התקרבה לביתה של האומנת – לואיז ג'וזפין שהיתה בהסגר בביתם, ויחד הן רקמו מזימות שיעזרו למרגריט ללכוד ברשת את וינסנט.
האם מרגריט תצליח להגיע לליבו של הצייר המפורסם? האם יהיו יחד?
קראו את הספר הנעים של אליסון ריצ'מן. למרות שהוא איטי, אין בו הרבה התרחשויות, מתח או תוכן פיקנטי – יש בו המון תיאורים מפורטים ומזמינים, יש בו סיפור אהבה נוגע ללב ובעיקר דמויות מעניינות .
אהבתי בעיקר את דמותה של מרגריט, אישה צעירה שהיתה תלויה באביה שהפך אותה למארחת של האורחים שלו ולאחראית על משק הבית שלו. הוא הצר את צעדיה ומנע ממנה להתפתח, ללמוד ולהכיר אנשים חדשים שמחוץ לבית. היא חלמה לאהוב, להתחתן ולפרוץ את הגבולות שאביה הציב לה.
