Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
הצוואה
תגיות:
ספר:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 492
זהו סיפור על שני אנשים, שלכאורה ראו כבר הכל, אלא שאז הם נפגשים... 'הצוואה' הוא מאותם הספרים שאפשר ללכת לאיבוד בתוכם. לא לשווא מכונה קריסטן אשלי 'מלכת הקראק' של הספרות הרומנטית. סגנונה המובהק והייחודי הפך אין ספור נשים ברחבי העולם למעריצות מכורות . כבר מגיל צעיר הבינה ג'וזפין מלון, כי האדם היחיד עליו היא יכולה לסמוך היא, סבתה לידיה. כעוזרת האישית לצלם אופנה מפורסם, היא הסתובבה ברחבי העולם, בין בירות האופנה וסצנת המוזיקה העולמית, אך תמיד במסכה, תמיד מרוחקת, נוגעת לא נוגעת. ג'ייק ספיר, מתאגרף בדימוס, מתגורר במפרץ מגדלנה, העיר הקטנה בדרום ארצות הברית בה גרה סבתא לידיה. הוא לא עטה על עצמו מסכה מעולם, לעומת זאת הוא התמחה בלקבל את ההחלטות הגרועות ביותר בכל הנוגע לחיי האהבה שלו. לג'ו ולג'ייק היה רק דבר אחד משותף – האהבה הגדולה שרכשה לידיה לשניהם. סבתה של ג'ו היתה נחושה להראות להם את הדרך לאושר, גם אם היה זה הדבר האחרון שתעשה.

אל הספר "הצוואה" הגעתי, אחרי שראיתי את כל הביקורות בקבוצות הקריאה השונות והביקורות היו חלוקות לכאן ולכאן, אבל בעיקר זכורות ההערות על אריכות בתיאורים מייגעים ופירוט יתר. ולמה אני מספרת לכם את זה? מכוון שעוד לפני שקראתי הרגשתי שאני לא מגיעה אובייקטיבית לספר וזה פגם לי את ההנאה מהקריאה. ועם זאת נתתי לו צ'אנס.
ב"הצוואה" הדמות הראשית ג'וזפין היא אישה מעל גיל 40, אשת קריירה חובקת עולם בזכות המשרה שלה כעוזרת אישית של צלם דוגמניות וכוכבי פופ. חייה הם מלונות פאר, השקות עם סלבס, קשרים מאחורי הקלעים בתעשיית המוסיקה ואופנת עלית, אך מסתבר שלא כל הנוצץ הוא זהב, עברה היה פחות זוהר. הספר נפתח בלוויה של סבתה האהובה אשר דרכיהן מצטלבות לאחר משבר משפחתי אותו עוברת ג'וזפין בנערותה ואני לא מפרטת כדי לא לספלרר. בלוויה גבר כסוף שיער נועץ בה מבטים ממושכים, אך היא אינה מזהה אותו כמקורב לסבתה שנפטרה או מעברן בעיירה. מיד בהמשך נגלה שהגבר, שמו ג'ייק הוא ידיד קרוב של הסבתא אשר לא פחות ולא יותר מחליטה להעביר את הבעלות על ג'וזפין אליו, כחלק מצוואתה. הסבתא משאירה לה כמובן כסף ונכסים, אבל גם מעבירה אותה אל אותו גבר זר. עובדה זאת לא מתקבלת מבחינת ג'וזפין ויוצרת מתיחות בין השניים כשג'וזפין לא מוכנה לשתף עם זה פעולה. בטח לא כשהיא מגלה מה עיסוקו בלילות, וכמה נשים לשעבר הוא מחזיק. היא הרבה יותר אלגנטית ומעודנת, אשת העולם הגדול והוא ממש בקצה השני של הסקאלה החברתית מבחינתה.
בחצי הספר הראשון למדתי להכיר את הדמויות. הן עגולות, מורכבות, עם עבר עשיר ומסקרן, ההווה שלהם מספק פרטים מעניינים שגורמים לעלילה להתגלגל, הדינמיקה בין ג'וזפין וג'ייק מלאה במתחים שגורמים לנו הקוראים להיות דרוכים בהמשך, ושאלת השאלות - האם צוואתה של הסבתא תמולא לפי בקשתה לפני מותה, ולמה היא החליטה להעביר את נכדתה לידיו של איש זר, שונה כל כך ממנה במהותו?
זה ספר שמתבשל לאט כמו שאני אוהבת. התיאורים לא היו מייגעים מבחינתי אלא תרמו ליצירת אווירה, ונתנו קצת עומק לספר שיכל להישאר בגדר רומן רומנטי קליל. אבל מאמצע הספר בערך חל שינוי מהותי בקצב ובתכנים של הספר. מאותה נקודה הרגשתי שאני קוראת לפתע ספר אירוטי. כל סצנה שניה החלה בתיאורים גרפיים של יחסי מין באופן בוטה (דיבור ומעשים). זה הפך מרומן רומנטי מעניין וקסום על פרק ב' בחיים לרומן אירוטי זול בעיניי. לא הבנתי את מה זה משרת בעלילה, מלבד העובדה שזה נועד לריגוש הקורא/ת. שלא תבינו לא נכון, רומנטיקה וריגושים בהחלט יכולים לתבל ספר וגם אני נהנית לחוות סערת רגשות עם הגיבורים שלי, אבל כאן המהפך היה של 180 מעלות ולזה לא ציפיתי. מבחינתי הספר נהרס. אהבתי את חציו הראשון של הספר, אהבתי שהגיבורה הראשית אינה הגיבורה שמאפיינת את התבנית של הרומן הרומנטי, אלא אישה שעברה כברת דרך בחייה, שזו אינה מערכת היחסים הראשונה שלה, שיש לה דעה משל עצמה והייתי מצפה שזה ימשיך באותו קו של כתיבה גם בחלק השני של הספר. היו הרבה נקודות מעניינות שהתפתחו בעלילה ודובר בהם כמו מערכות יחסים קודמות, סוד מהעבר, התבגרות של בני נוער ועוד. לא היה צורך במציצנות הזאת של חדר המיטות של בני הזוג, לא באופן מפורט שכזה. חבל.
הערה טכנית – כל הספר מאזכרים את הדמות הראשית בשמה ג'וזפין או ג'וזי, בתקציר בגב הכריכה מופיעה כג'ו. לי זה הפריע.
מה אתם חשבתם על הספר?

אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, בנוסף סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט