Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
הפתק
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 400
מבוסס על סיפורה האמיתי של הסופרת – סיפור רומנטי בלתי נשכח על פתק אחד קטן שעשה את ההבדל... ביום אחד רגיל, מיה פלאוורס מבחינה בנוסע חדש ברכבת שלה ללונדון, ולפתע היום שלה כבר לא רגיל כל כך. מיה יודעת באותו רגע, וללא כל ספק, שזהו האחד בשבילה. אבל הבחור החתיך על הרכבת תמיד נמצא עם הראש בתוך ספר והוא לא מבחין כלל במיה היושבת באותו קרון. לבסוף, בעידודה של ידידה קרובה, מיה אוזרת אומץ ונותנת לזר פתק ובו היא מזמינה אותו לדרינק. אחרי הכל, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? וכך מתחיל סיפור של דלתות מסתובבות, של הזדמנויות מוחמצות ושל מציאת האושר במקומות הכי לא צפויים. זואי פולביג היא כתבת אופנה ועורכת בתחום הדיגיטל. היא החלה את דרכה ב"קוסמופוליטן" וממשיכה לכתוב כפרילנסרית במגזינים ידועים וחשובים. ב-2008 היא פרסמה טור שבועי ב-Fabulous Magazine על הטיול סביב העולם שערכה עם "איש הרכבת" – אדם שפגשה במהלך נסיעותיה היומיומיות לעבודה. מאז הם התחתנו והם חיים בהרטפורדשייר עם שני בניהם. הפתק הוא הרומן הראשון שלה.

"הפתק" הוא ספר מתוק העוסק במיה פלאוורס רווקה לונדונית בת 28 שלראשונה בחייה יוצאת מאזור הנוחות שלה ומאתגרת את עצמה. מיה עובדת בחברת האופנה "פאש" ובדרכה לעבודה ברכבת היא רואה בחור נאה היושב מולה וקורא ספר. מיה מתאהבת בו במבט ראשון ומכנה אותו "איש הרכבת". כל בוקר היא מתלבשת יפה לכבודו בתקווה שהוא סוף סוף יבחין בה. לא הכי פמיניסטי מצידה אבל ניחא.

במקביל מלמדת מיה פעם בשבוע במכללה המקומית שיעורי ספרדית. במהלך השיעורים היא מכירה את ולמה, אישה בשנות ה-70 שלה שהיא צעירה בנפשה ומודרנית, ומתחברת איתה. במפגשים עמה ולמה מלמדת אותה איך לחיות את החיים עד תום ולמצות כל שנייה. מאותו רגע משהו במיה משתנה. היא מתחילה לתפוס בטחון עצמי ומחליטה להתחיל בעצמה עם איש הרכבת. למחרת היא ניגשת אליו ונותנת לו פתק שבו היא מזמינה אותו לדרינק.

דעתי על הספר

"הפתק" מתחיל ועושה רושם של ספר בנות קליל ומצחיק, כאלה שמציפים את המדפים. מי שיקרא את הכריכה האחורית גם יקבל רמז עבה ולא מפתיע לגבי הסוף. אך כאשר ממשיכים לקרוא ועוברים את האמצע שלו, הוא משתנה כמו הגיבורה הראשית שלו. הוא עדיין נותר קליל אך עוסק בנושאים קצת יותר רציניים.

מיה היא דמות עגולה שמתפתחת. היא שואבת השראה מהנשים המקיפות אותה. מחלק היא לומדת איך להתנהג ומחלק איך לא להתנהג. לדוגמה, אם בהתחלה היא משפרת את מראה בגלל איש הרכבת, הרי שבהמשך היא מודה כי היא אוהבת את המלתחה החדשה שלה ואת איך שהיא נראית בה. היא כבר לא מתלבשת לכבודו אלא בשביל עצמה. היא מבינה שעליה להתקדם ולמרות החששות היא לוקחת את חייה בידיה ועושה זאת. היא מפסיקה לשבת על הגדר בחיבוק ידיים. היא לא מחכה לאביר על הסוס הלבן שיועיל בטובו לפנות אליה. היא לא שותקת כשרע לה בעבודה והבוסית החדשה שלה מתעמרת בה ובחבריה. מיה התחזקה ועוררה בי השראה.

ברגע שהבנתי שהספר הוא לאו דווקא סיפור אהבה רומנטי דביק אלא סיפור על אישה שרוצה לשפר את חייה, התאהבתי בו ונהניתי ממנו הרבה יותר. זאת למרות הפגמים הקלים בו (למשל ריבוי דמויות מיותרות והתעמקות לא נחוצה בהן).

אני ממליצה על "הפתק" אבל בעיקר למי שלא בא אליו עם דעות קדומות וציפיות לסיפור אהבה קלישאתי.

ביו רחל

תולעת ספרים ואמא לשתי בנות שמעבירה להם את אהבתה לקריאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן