הפתק – סקירה של חגית בן-חור

מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?

מיה פלאוורס היא רווקה בת 27 שעובדת בחברת אופנה בשם פאש ונחשבת לענקית הלבשה. מיה מועמדת לתפקיד של העורכת החדשה של אתר החברה וכרגע היא המומחית מספר אחת להמצאת שמות לבגדים, שמות של מבצעים, איך להגדיר טרנדים ומה לומר עליהם באתר. מיה היא אמנית המילים והכוכבת שמאחוריהן והיא לא בטוחה שהיא רוצה להחליף את כל זה בעריכת האתר, זה גדול עליה בכמה מידות וכולל התעסקות בכספים והערכת עובדים ומיה העדיפה להיות אשת הסוד של אנשי הצוות ולא המפקדת שלהם באתר.
לפני שנתיים מיה החלה לעבוד כסגנית מנהלת האתר והיא נהנת ממקום עבודתה שנחשב למקום הכי כייפי בתחום האופנה.
מיה מופתעת לגלות שאת תפקיד העורכת החדשה של אתר החברה קיבלה עורכת אופנה בשם קרסידה שעבדה איתה במקום העבודה הקודם והיתה מרשעת כלפי צוות העובדים.
מיה היא שוחרת שלום, היא נעימת הליכות וכולם בצוות אוהבים אותה ומאז שקרסידה שהיא הבוסית מהגיהנום, הגיעה לעבודה והחלה להפגין בריונות כלפי העובדים, מיה הרגישה צורך להגן על כולם והתחילה לראות דברים בצורה אחרת ולהבין שאולי מקום העבודה שלה לא באמת מושלם כמו שחשבה.

בכל יום בשנה האחרונה, כשמיה נוסעת ברכבת למקום העבודה שלה במרכז לונדון, היא נתקלת בגבר שיושב מולה וקורא ספר, הגבר הזה מסקרן אותה אבל לא שם לב אליה והיא לא מעיזה לגשת אליו ומכנה אותו בלבה: "האיש מהרכבת".
מיה בונה חיים שלמים סביב הגבר הזה, היא כבר מדמיינת את שניהם מנהלים זוגיות מוצלחת והיא בטוחה שהוא הגבר המושלם בשבילה למרות שהיא אפילו לא יודעת את שמו.
מיה מקבלת המון עצות מחבריה כיצד למשוך את תשומת ליבו של האיש מהרכבת אבל היא לא מעזה לעשות את הצעד הזה ובזמן שכולם סביבה ממשיכים בחייהם ומנהלים זוגיות, היא ממשיכה להתקבע על מישהו זר ומנוכר.
ביום הולדתה ה 27 מיה מחליטה להיות נועזת ולהשאיר לאיש מהרכבת פתק בו היא מביעה את רגשותיה כלפיו, ומאותו רגע אין כבר דרך חזרה ולמיה רק נותר לחכות ולראות מה יקרה עכשיו.
הפתק הזה מצליח לשנות הרבה דברים וברגע שהוא מתגלגל הלאה לא ניתן לעצור את הרכבת הנוסעת.

העלילה מחולקת לשלושה חלקים, היא מתחילה במאי 2014 ואז הולכת שנה אחורה בזמן מהרגע שמיה פגשה לראשונה את האיש מהרכבת ועד לרגע שהוא קיבל ממנה את הפתק ומה שקרה לאחר מכן.
הפרקים נעים בין חייה של מיה לחייו של האיש מהרכבת ומתארים את חייהם ואת ההתנהלות היום יומית שלהם.
שני החלקים הראשונים של הספר היו קצת מונוטוניים ולא קרה בהם הרבה אבל בחלק השלישי כבר היתה התעוררות והספר התחיל לקבל תאוצה.
מבחינת הדמויות בעלילה, פחות התחברתי למיה, היא היתה מקסימה ומתוקה אבל היה קשה לי עם היותה פסיבית וחסרת תעוזה למרות שאהבתי את ההתנהלות שלה בסוף.
אהבתי במיוחד דמות אחת בשם ולמה שהייתה אחת התלמידות של מיה בקורס ספרדית שהיא לימדה פעם בשבוע, ולמה היתה אשת סודה של מיה ותמיד נתנה לה עצות חכמות על החיים.
ולמה האמינה שאין כזה דבר אהבה אחת של פעם בחיים או אדם אחד יחיד ומיוחד וחשבה שאנשים יכולים להתאהב פעמים רבות במהלך חייהם, היא נתנה למיה אומץ והמשפט השגור בפיה היה תמיד: מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?
נהנתי לחזור לרחובות לונדון בזכות הספר הזה ושמחתי לגלות שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, אני סקרנית לדעת מה עלה בגורלם של מיה והאיש מהרכבת בהמשך.

קריאה מהנה.