ליב רייט היא אחות מנוסה כבת שלושים שהתאלמנה בגיל צעיר ועבדה בצוות האחיות של פלורנס נייטינגייל.
ליב מגיעה לאירלנד מאנגליה כדי לעבוד בעבודה פרטית למשך שבועיים, שירותיה נשכרים על ידי משפחה מקומית בשם או'דונל.
בהגיעה למקום היא נפגשת עם רופא המשפחה של משפחת או'דונל, ד"ר מקברירטי, שיודע עליה כמעט הכל ומבהיר לה מה היא המטרה שלשמה נשלחה לאירלנד.
ליב אמורה להשגיח על בת המשפחה הצעירה ששמה אנה.
אנה בת ה 11 לא הכניסה מזון לפיה מיזה ארבעה חודשים והיא רק שותה מים, ליב מזועזעת לשמוע את הסיפור על אנה ולא מבינה איך היא עדיין חיה?
אני לא יכול לומר לך משהו נוסף, גברת רייט. גם לי יש רק שאלות. בארבעת החודשים האחרונים הסקרנות בוערת בעצמותיי, ואני בטוח שהיא בוערת גם בשלך. (עמ' 19)
כל הכפר כמרקחה מהסיפור של אנה וכתבי העיתונות בטוחים שנעשה כאן דבר מרמה והמשפחה מאכילה את אנה בסתר.
אנשי הכפר הנכבדים החליטו להקים ועדה שתקיים תצפיות על אנה במשך שבועיים וכאן ליב נכנסת לתמונה.
ליב ונזירה בשם האחות מייקל צריכות להתחלק במשמרות במשך שבועיים בהן ישגיחו על אנה ויוודאו האם היא אכן אוכלת או לא.
אנשי הכפר עושים מאנה קדושה ועולים לביתה כדי להשתטח לרגליה ולקבל ברכה.
ליב סקפטית לגבי תמימותה של אנה והיא בטוחה שיש כאן איזה טריק נסתר מהעין.
היא נחושה בדעתה לחשוף את ההונאה של אנה והיא בטוחה שהיא ממשיכה לאכול כשאף אחד לא מבחין בה.
ליב חוקרת את אנה על אורח חייה היום יומי ומנסה למצוא סדקים בדבריה.
העובדה שהצום שלה הוא אחיזת עיניים אינה אומרת שאנה מקבלת את כל התזונה הנחוצה לילדה מתפתחת. עצמות השכם הבולטות שלה מעידות שלא כך הדבר. (עמ' 66)
אנה היא קתולית אדוקה והיא מתפקדת כילדה רגילה, היא צוחקת, מרבה להתפלל וגם משקלה סביר יחסית למישהי שלא אכלה זמן רב כל כך.
ליב לא מאמינה לאנה, היא מרחרחת את חדרה, בודקת כל דבר בעיני נץ ובולשת אחר כל צעד ושעל של אנה, משהו בכל הסיפור "מריח" לה לא טוב והיא לא תרגע עד שלא תוכיח שאנה משקרת.
ככל שליב חוקרת יותר ויותר לעומק היא מרגישה מבולבלת והיא נאבקת עם עצמה לגבי האמת מאחורי חייה של אנה.
האם אנה אכן חיה מהאוויר או שהיא רק מאמינה שכך הוא הדבר והמזון כן מגיע איכשהו לגופה? מהם הסודות האפלים שמסתירה אנה והאם ליב מסתירה סודות משל עצמה?
הספר "הפלא של אנה" היה מטלטל, מותח ומרתק ואפילו אציין-מפתיע מאד, היו דברים בעלילה שלא צפיתי מראש ולא אוסיף עוד, כדי שתרוצו לקרוא.
הסופרת אמה דונהיו כתבה גם את הספר "החדר", לא קראתי אותו אבל צפיתי בסרט שהיה קשה ומעורר מחשבה בדיוק כמו הספר "הפלא של אנה".
עלילת הספר היא אמנם בדויה אבל הספר מבוסס על מקרים אמיתיים שקרו לנשים שחיו באיים הבריטיים בין המאה השש עשרה למאה העשרים והרעיבו את עצמן מתוך מניע דתי.
קריאה מהנה
