Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
הפיתוי של גרייסי
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 392
לעולם אל תוותרי על החלומות שלך, לא משנה כמה זמן חיכית שהם יתגשמו... מודעה על קורס בישול בלב טוסקנה מושכת את תשומת לבה של גרייסי ברטון, אישה שכבר למעלה מ־ 40 שנה לא נסעה לשום מקום. דחף שהיא לא מצליחה לעמוד בפניו גורם לה להחליט לצאת למסע, על אף שהדבר יעלה לה בכל חסכונותיה. מי שמופתעת יותר מכול מהמהלך היא בתה של גרייסי, קרינה, אישה כה עסוקה עד שאין לה זמן לבקר את אמה, או את בתה בת ה־17 , אנסטסיה. שלוש הנשים התרחקו כל כך זו מזו עד שהן מרגישות כמעט זרות. קרינה ואנסטסיה מחליטות להצטרף לגרייסי לטיול הפתאומי אל הגבעות עוצרות הנשימה של קוֹלָדוֹרוֹ, שם נאלץ הרוזן טַנְקְרֵדִי בָּסָנֵלִי לפתוח את ביתו לאורחים בתשלום. אך מתחת לפני השטח הדברים מורכבים יותר; גרייסי שומרת בסוד את החיים יוצאי הדופן שהיו לה בטרם הקימה משפחה, וכשהיא פוגשת שוב באהבה שאיבדה ובטרגדיה שטלטלה את עולמה ושיגרה אותה בחזרה לאנגליה, עולה התהייה: האם יצליח הקסם של איטליה לעורר לתחייה את רוח ההרפתקנות שלה ויגרום לה לשוב ולפתוח את לבה? סנטה מונטיפיורי רקמה סיפור בלתי־נשכח על אהבה אבודה שמתגלה מחדש ועל יופיו של הטבע שבכוחו לעורר ולהסעיר את הלב האנושי.

לפי החברות שלה, גרייס היא לא אדם שאוהב הרפתקאות, לכן החברות שלה מרימות גבה שבגילה המופלג היא מחליטה לנסוע לאיטליה. גרייס עונה למצקצקות שהיא בסך הכל רוצה לנסוע לטוסקנה לשבוע כדי ללמוד לבשל אוכל איטלקי, לגור בטירה עתיקה, לא עניין גדול... הרי חיים רק פעם אחת! החברות שלה מאוד סקפטיות בעניין ואפילו שואלות אותה מהיכן הכסף? הן לא מפרגנות לה בלשון המעטה. הן תוהות איך היא תסדר לבדה, מבחינתן גרייס היא חצי רגל מבית אבות.

גרייס חייבת את הנסיעה הזו לעצמה. הרי מי ירגיש בחסרונה? בעלה נפטר לפני כמה שנים, ביתה היחידה קרינה היא אשת עסקים מצליחה והן בקשר טלפוני רק כמה פעמים בשנה ואת הנכדה שלה היא בקושי פגשה. כל הסיפור רק "מספק גרעינים" לקומץ חברות שגרות מסביבה, עכשיו יש להן במה לדוש ולהתעסק.

קרינה, ביתה של גרייס היא אשת עסקים מצליחה עם לוחות זמנים צפופים מאוד. אין לה זמן אפילו להתייחס לביתה היחידה כשהיא חולה בפנימיה. היא מתייחסת לבת שלה כנטל. כשבעלה של קרינה שומע שגרייס נוסעת לאיטליה, הוא מציע לקרינה לנוח מהשגרה המטורפת שלה ולהצטרף לאימה. כשקרינה חושבת על ההצעה שלו לעומק, עולה רעיון במוחה - אקח איתי את אנסטסיה לזמן איכות. היא עושה חשבון נפש עם עצמה ומגיעה למסקנה שהיא לא מקדישה זמן לא לבעלה המסור ולא לביתה היחידה (שלא נדבר על אמא שלה)...

בסופו של דבר שלוש הנשים אכן יוצאות להרפתקה, שלוש הנשים טסות לאיטליה לטירה עתיקה ומיוחדת, אי שם בטוסקנה. כשהן מגיעות לטירה הן מכירות את הדיירים הנוספים שהגיעו לאותה מטרה - ללמוד לבשל.

מסתבר שהטירה בטוסקנה היא לא מקום חדש עבור גרייס. הסיפור משלב בתוכו חזרה בזמן ל 1955 ואת סיפורה של גרייס כנערה. גרייס גדלה עם אימה ואחיה בצנעה ובצמצום. כשהיתה בת 13, זיהה דודה את הכשרון האומנותי שלה והציע לה לעבור לגור איתו באיטליה ולעסוק באומנות. היא עברה לגור איתו, למדה את מקצוע שימו הציורים והפכה לאשת מקצוע. כנערה, יחד עם דודה, הם גרו בעיירה קטנה וציורית למרגלות הטירה. כשדודה ביקש ממנה לבצע שימורים של ציורים בטירה היא קפצה על המציאה שכן השתוקקה להכיר את בנה של הרוזנת החתיך - את טנקרדי. מלבד משימור הציורים, בלית ברירה, החלה גרייס לעסוק במלאכה שנויה במחלוקת. היא הרגישה שהיא חייבת לעשות כן נגד רצונה במיוחד כי לא רצתה לחזור לחייה הקודמים.

הסיפור נע בין עבר להווה. שלוש הדורות, גרייסי, קרינה ואנסטסיה מגלות האחת את השניה מחדש והסודות מהעבר של גרייסי צצים מעל פני השטח. הבחירה של גרייסי להגיע לאותה אחוזה הוא לא מקרי ושקוראים את הסיפור מהעבר מבינים למה.

מה חוותה גרייסי בילדותה? אילו סודות סיפרה להן גרייסי? מה מצאה גרייסי באחוזה שחזרה אחרי כל כך הרבה שנים?

המסע שלהן אחת עם השניה " עשה לי חשק" לארוז ולקחת איתי את אימי וביתי לטוסקנה. ממש לאותה אחוזה עם כל הפינוקים, הנוף ובמיוחד אל קורס הבישול. נהנתי מתיאורי הנוף, הטירה והמקום ופינטזתי שם על חופשה אפילו רק לכמה ימים. הסיפור הוא נחמד ונעים אך לא מצאתי בו משהו שונה או מיוחד, משהו לספר עליו. הוא הטייפקאסט שהרבה אוהבים, שילוב של רומן היסטורי ורומן עכשוי. ממליצה לאוהבי הז'אנר או למשהו שאוהב את טוסקנה במיוחד.

אהבתי לקרוא על קרינה שהיתה אשת עסקים עמוסה מאוד. הזניחה את בעלה, את ביתה ואת הקשר עם אימה. למרות הכל היא מצאה את הכוח להתנתק מהשגרה הקשה, העמוסה והשואבת ויצאה לחופשה עם ביתה ואימה. לחופשות האלה, עם המשפחה יש ערך מוסף אדיר! לפני כשנה וחצי טסתי עם אמא שלי רק שתינו למדריד וחווינו חוויות שלא נשכח. לעיתים אלו טיולים של פעם בחיים, זכרונות וחוויות להיזכר בהם ולחלום עליהם.

התחברתי מאוד למשפט : " לעולם אל תוותרי על החלומות שלך, לא משנה כמה זמן חיכית שהם יתגשמו..." אני באמת חושבת שאם רוצים משהו ניתן להגשים כל כך הרבה חלומות. צריך כוח רצון ואמונה. זה יש חלום או רצון מסויים לעשות משהו מחזיק הרבה אנשים וגורם להם פשוט לעשות.

אהבתם? שתפו!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן