Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
הערעור האחרון
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 314
כשנפגשו לראשונה היה משה גילון שופט צעיר, ודוד ינאי - תלמיד תיכון מבית הרוס. עשרים וחמש שנים חלפו. גילון הוא נשיא בית המשפט העליון, וינאי מונה זה עתה לצעיר השופטים במוסד המהולל והמותקף הזה. אבל המקום שגילון הקדיש לביצורו את מיטב שנותיו, נתון בסכנה קיומית שמקורה הוא... גילון עצמו. כעת נאלץ מי שנחשב לגדול שופטי ישראל לדורותיהם, מי שעיצב את העליון בצלמו ובדמותו, לפנות לראשונה בחייו בבקשת עזרה נואשת ונמהרת אל בן טיפוחיו; ואילו זה חייב להחליט אם לסכן את כל מה שהשיג ולבגוד באהבת חייו עבור מי שהיה לו אב מרוחק ונערץ כאחד. הברית בין השניים פותחת תיבת פנדורה של סודות, שקרים ומזימות, המאיימים לא רק לקעקע את מסד חייהם, אלא גם למוטט את אושיות שלטון החוק. האם יצליחו להציל את מבצרו האחרון של הצדק, או שמא יאבדו את כל מה שנלחמו למענו? הערעור האחרון הוא רומן מתח משפטי־פסיכולוגי מסעיר, שבמרכזו חטא קדמון שאת פירות הבאושים שלו אוכלים האבות והבנים גם יחד. רומן שמוביל את קוראיו מהאולמות הנשגבים של בית המשפט העליון אל המסדרונות האחוריים והאפלוליים של הפוליטיקה; מהטרגדיה המשפחתית אל הדרמה המשפטית; מהאישי אל הלאומי, ומהעבר המושתק אל ההווה הזועק. בשני קולות ובשיתוף פעולה ייחודי מסוגו, פורשים יובל אלבשן וליעד שהם יריעה טווּיה במומחיות וברגש, המשחקת משחק מתוחכם עם הקורא, נוגעת בנימי הנימים של המציאות העכשווית הסוערת וחושפת את האמת והבדיה שמאחורי מערכת הצדק הישראלית.

אם אתה רוצה שאף אחד לא ידע ממשהו, פשוט אל תעשה אותו.

משה גילון הוא נשיא בית המשפט העליון ואיש חוק מזה שנים רבות שמתוכם כיהן במשך עשרים ושש שנים כשופט בית המשפט העליון.
גילון הוא איש מעשי והעבודה שלו היא ערך עליון מבחינתו, היא מעל הכל, אפילו מעל משפחתו. הוא קודם כל ולפני הכל שופט בישראל ואחרי זה הוא בעל ואבא אבל אהבתו לאשתו המנוחה רותי, לא מוטלת בספק והיא היחידה שהצליחה להוציא ממנו את העוקץ ולהשאיר את הדבש.
כאשר השופט מנחם דקל עומד להיות מושבע בתור מספר שתיים של גילון בבית המשפט העליון, הוא דרוך ומוכן לעשות הכל כדי שזה לא יקרה.
את מנחם הכיר גילון כבר בתקופת הצבא ופעם הם היו אפילו חברים טובים אבל משהו השתבש בדרך ומנחם הפך את עורו וגרם לגילון לא לבטוח בו יותר.
גילון ומנחם לא רואים עין בעין ולכל אחד מהם יש פירוש אחר למילה דמוקרטיה שמתבטא במעשים שאף אחד מהם לא מסכים עליו אבל עכשיו גילון צריך לבלוע את העלבון ולהשביע את מנחם להיות יד ימינו על אף שזה הדבר האחרון בעולם שהוא רוצה לעשות.
בתור מוצא אחרון, גילון פונה לצביקה לוין שהיה חברו הטוב והמשנה שלו, ומנסה לשכנעו שלא יפרוש בטרם עת ולא יתן את הכיסא שלו למנחם אבל צביקה מתעקש לפרוש בשיא ולהותיר את גילון בודד במערכה.

גילון מסתיר משהו שאם הוא ייצא לאור זה יכול להפיל אותו וגם להפיל אחריו את כל מה שבנה בעמל רב ומכיוון שהוא לא סומך על מנחם, הוא חייב להעזר בשופט צעיר בשם דוד ינאי כדי שיעמוד לצידו כאיש סודו וגם בתור הקול והמשענת שלו.
את ינאי הכיר גילון לפני 25 שנה, ינאי אז היה נער בן 16 שגדל בשכונת מצוקה וגילון פרש עליו את חסותו וינאי גדל בביתו כמו בן ואף יותר מזה.
ינאי הוא צעיר נחוש ושאפתן אבל גם צנוע ומופנם, הוא רצה להיות דמות משפיעה כמו גילון שבזכותו הוא הלך ללמוד משפטים, עיניו היו נשואות אל גילון בהערצה ובהערכה גדולה אבל הוא גם ידע שגילון הוא איש כוחני והוא לא רצה לשמש הד של גילון אלא שתהיה לו דיעה נחרצת משלו.
גילון הרגיש שמנסים לחתור תחתיו, הוא היה זקוק עכשיו לינאי יותר מכל דבר אחר אבל ככל שהשניים התקרבו יותר, סודות מהעבר התחילו לעלות מעל פני השטח וינאי מצא את עצמו אל מול דילמה קשה והוא היה קרוע בין נאמנותו לגילון לבין נאמנותו לעצמו ולצדק.
ינאי מוצא את עצמו בעל כורחו משחק במגרש של הגדולים כשהוא נכנס לרשת של תככים ומשחקי כוחות מעבר לקלעים של אולמות בתי המשפט אבל האם בסופו של דבר הצדק ינצח?

הפרקים נעים בין סיפורו של ינאי לסיפור של גילון, כל אחד והדרמות האישיות שלו.
לא קראתי כמעט ספרים של ליעד שהם מלבד את ספרו הקודם "יום הדין" וגם צפיתי בסדרת הטלוויזיה "עיר מקלט" שמבוססת על ספר אחר שלו ומאד נהנתי משניהם.
מודה ומתוודה שלא קראתי אף ספר של יובל אלבשן אבל נהנתי מאד מהשילוב הקטלני של שני הסופרים: שהם & אלבשן שהצליחו יחד לשלב דרמת בית משפט עם מתח מסקרן.
ההתחלה שלי עם הספר הזה היתה קצת קשה, הרגשתי שהוא עמוס בפרטים משפטיים שקצת היה קשה לי לעכל אותם אבל בהמשך העלילה החלה להתפתח לכיוונים קצת יותר רגשיים והסיפור נכנס לעומק היחסים המורכבים בין ינאי לגילון והתמונה החלה להתבהר. גילון כבר לא הצטייר כשופט חמור סבר וברגע שהוא הוריד את הגלימה שלו, התגלה לפתע גבר שדואג למשפחתו והוא רגיש לסביבתו ורודף צדק וכאן גם התחלתי להתרכך כלפי הדמות הנוקשה שלו וכמו שאומרת דמותו בספר: יש נהלים אבל יש גם לב.
"הערעור האחרון" זהו ספר מתח סוחף, מתעתע ולא צפוי ואחד מספרי בית המשפט היותר טובים שקראתי לאחרונה.

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן