העיקר שניסית
אסופת סיפורים מהם קצרים מאד ומהם מעט יותר ארוכים המשמיעים את קולה של אישה אחת . סיפורים המספרים חוויות מחיי היומיום וגם בעת העכשווית ימי הסגר בשל הקורונה. ההתמודדות, השאלות והפתרונות. אביא כאן מספר דוגמאות ממבחר הסיפורים.
אתחיל בקבלת החלטות- התובנה מחיי ילדים בגן שבחירת המקצוע המועדף על ילדים היא על פי החפץ אליו משויך המקצוע. כמו: מכשיר קשר לשוטר.
מהם שמונה הסימנים המעידים שחופשת לידה צריכה להסתיים עבור האישה: קניה שטותית בבלאק פריידיי, וזה לאחר קנייה שטותית אחרת ביום הרווקים הסיני, מענה לסקר טלפוני, "חשבתי להתחיל לעשות ספורט . לא נורא, נשכבתי במטה עד שזה יעבור ועוד….
ואז מגיעה הגננת בשאלה- מדוע גיל (הבן) מגיע לגן ע תיק אוכל ורוד? הרי אין סיבה מיוחדת זה הכלי הראשון שהוצאתי מהמדיח. מדוע לעשות מכל דבר סיפור…..
ואם נהיה מעט יותר מציאותיים הרי "קורונה 1" יענה לנו על מחשבות ותהיות בקיומנו. "הבית הוא מרחב למידה כיתתי. מידת הקשב היא לא כמו בכיתה וכמות הסחות הדעת היא אדירה. בבית יש רעש , בלגן, כביסה לא מקופלת על הספה וריחות של טיגונים. בבית יש מגוון של גילאים…..ועוד דבר.. בבית אין מורה, יש אמא שעובדת וכבר צמחו לה קרניים ….בבית שלנו יש סלון אחד עם שולחן אחד ובו כ-ו-ל-ם יושבים. רבים ודאי יזדהו עם הסופרת בהקשר זה.
האירועים השונים בחיי היומיום שלנו מקבלים דרך הספר הזה פרשנות אישית ולעיתים אף קריצה מתובלת בהומור מצד אחד ומבוכה מאידך.
ספר שובר שגרה לחובבי אסופת סיפורים .
