Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
העיקר שניסית
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 133
"זה כבר יום שישי רביעי ברצף שהרגליים שלי לוקחות אותי לפינת אלנבי-רוטשילד. אני כאילו בדרך לסופר יודה להשלמות אחרונות לפני שבת, אבל זה בכלל לא הכיוון, אז אולי כדאי שאפסיק להגיד את זה לעצמי. למה אני כאן? צועדת בין המוצרים החדשים והנקיים, סוקרת את אביזרי הספורט ומלטפת בעדינות חולצות תרמיות. אני עוצמת את עיניי ונשאבת לדמיונות על החיים שהייתי יכולה לחיות, כל אביזר במקום הזה הוא הבטחה, כל פריט על המדף הוא סיפור שעוד יסופר. ואין דבר כאן שאני באמת צריכה. אין לי תוכנית, אפילו לא תוכנית מגירה, לבקר בסקנדינביה בזמן הנראה לעין, וכל המקום הזה נוגע בעולמות שאין לי ולהם דבר. אפילו למכנסי הכושר אין לי שימוש מאז שעשיתי ריצה בפעם האחרונה. זה היה בשמינית, בשיעור התעמלות, והריצה הפריעה לי ולדניאלה לרכל אז עברנו להליכה. וכך מאז אני בעיקר מרכלת והולכת ללא הפרעה." 'העיקר שניסית' הוא אסופת סיפורים קצרים של אישה המשמיעה את קולה ומזמינה אותנו להיכנס אל תוך עולמה הפנימי. היא עוברת דרך חוויות חיים, אירועי יום-יום ואמירות של ילדים ומטפלת בהם באמצעות פרשנות אישית עם קריצה. בחמלה ובהומור היא נוגעת בכל מה שיש בו חולשה, מבוכה או קושי, ומחפשת מענה לשאלות כמו: איך עושים כסף מהיר? האם יכולה להיות חברות נשית? כיצד הורים גידלו בעבר ילדים בלי גוגל? מה תמיד הבעיה עם מאבקים חברתיים? מה צריך כדי להצליח לתקן אוטובוס? ומי קבע שאסור לריב ליד הילדים? רלי ישראלי היא מספרת סיפורים, מדריכה ומנחת קבוצות. בוגרת תואר שני בתוכנית למנהיגות פוליטית וציבורית ועוסקת כמעט עשרים שנה בחינוך בלתי פורמלי. היא גרה בתל-אביב עם יואל וחמשת ילדיהם, אוהבת לעשות עניין מכל דבר ולחיות את החיים במלואם. היא כותבת את כל מה שבזמן אמת התחשק לה לשכוח.

העיקר שניסית

אסופת סיפורים מהם קצרים מאד ומהם מעט יותר ארוכים המשמיעים את קולה של אישה אחת . סיפורים המספרים חוויות מחיי היומיום וגם בעת העכשווית ימי הסגר בשל הקורונה. ההתמודדות, השאלות והפתרונות. אביא כאן מספר דוגמאות ממבחר הסיפורים.

אתחיל בקבלת החלטות- התובנה מחיי ילדים בגן שבחירת המקצוע המועדף על ילדים היא על פי החפץ אליו משויך המקצוע. כמו: מכשיר קשר לשוטר.

מהם שמונה הסימנים המעידים שחופשת לידה צריכה להסתיים עבור האישה: קניה שטותית בבלאק פריידיי, וזה לאחר קנייה שטותית אחרת ביום הרווקים הסיני, מענה לסקר טלפוני, "חשבתי להתחיל לעשות ספורט . לא נורא, נשכבתי במטה עד שזה יעבור ועוד….

ואז מגיעה הגננת בשאלה- מדוע גיל (הבן) מגיע לגן ע תיק אוכל ורוד? הרי אין סיבה מיוחדת זה הכלי הראשון שהוצאתי מהמדיח. מדוע לעשות מכל דבר סיפור…..

ואם נהיה מעט יותר מציאותיים הרי "קורונה 1" יענה לנו על מחשבות ותהיות בקיומנו. "הבית הוא מרחב למידה כיתתי. מידת הקשב היא לא כמו בכיתה וכמות הסחות הדעת היא אדירה. בבית יש  רעש , בלגן, כביסה לא  מקופלת על הספה וריחות של טיגונים. בבית יש מגוון של גילאים…..ועוד דבר.. בבית אין מורה, יש אמא שעובדת וכבר צמחו לה קרניים ….בבית שלנו יש סלון  אחד עם שולחן אחד ובו כ-ו-ל-ם יושבים. רבים ודאי יזדהו עם הסופרת בהקשר זה.

האירועים השונים בחיי היומיום שלנו מקבלים דרך הספר הזה פרשנות אישית ולעיתים אף קריצה מתובלת בהומור מצד אחד ומבוכה מאידך.

ספר שובר שגרה לחובבי אסופת סיפורים .

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לשמונה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן