המרגל המוצלח ביותר מסתתר בגלוי.
אומרים שכל הדרכים מובילות לרומא, אז כשאבנר ארליך, סגן ראש אגף מבצעים מיוחדים של המוסד נשלח בדחיפות לרומא כדי לחקור לעומק פיצוץ של רכב שגרם למותם של עשרים ושניים אנשים,
מתוכם שישה ישראלים, הוא נותר חשדן וספקן.
לאבנר ברור דבר אחד, הפיצוץ הזה הוא לא הראשון ולא האחרון וכדאי לפתוח עיניים ואוזניים ולצפות למהלך הבא שיגיע מהעולם האיסלמי ששוחר טרור.
אבנר נעזר בד"ר אנה פון שטריפ, מומחית ברפואת ילדים ואולטרסאונד שעובדת בבית החולים לילדים של יוניצף במחנה בלאטה שליד שכם.
אנה מנהלת מערכת יחסים אינטימית עם עימאד, טרוריסט עם עבר כבד שעומד בראש הג'יהד האיסלמי והיא מעבירה מידע חשוב לאבנר וצוותו תוך סיכון חייה.
אבנר והצוות עומדים חסרי אונים אל מול הפיגוע ברומא, אין ראיות, אין שום קצה חוט לגבי חומר הנפץ ושום ארגון טרור לא לקח על עצמו אחריות למעשה אבל אבנר לא ישקוט עד שלא יביא את האשמים לדין.
לאחר שמתרחשים פיצוצים נוספים בסעודיה ובפריז וגורמים למותם של אנשים רבים כולל ילדים, אבנר מבין שהעניין הולך ומסתבך מרגע לרגע.
הרוצח הסדרתי שלי ממשיך להכות. האמת, קיוויתי שיפעלו יותר. ככל שהם ירבו לפעול כך יגדלו הסיכויים שלנו לתפוס אותם. (עמ' 93)
ובינתיים, המצב במחנה בלאטה מתחיל להיות מסוכן ובלתי אפשרי, אנה מבינה שאם לא תברח, היא עלולה למצוא את מותה ואם עימאד יגלה שהיא זאת שמעבירה עליו מידע למוסד הוא לא יחוס
על חייה לשניה, אבל ברגע האחרון משהו משתבש והיא מחליטה לחשב מסלול מחדש ולהישאר במחנה, למורת רוחו ואי הסכמתו של אבנר.
אנה חכמה וזהירה והיא יודעת לשחק את המשחק אבל האם היא תצליח להערים על ראש הטרור האכזרי ביותר ולגרום לו לבטוח בה ולשתף אותה בתוכניות שלו אל עבר היעד הבא?
עימאד ממשיך להציף את אירופה בשהידים שרק מתנדבים להתפוצץ ולהרוג עוד אנשים חפים מפשע ואילו אבנר והצוות לא מצליחים לעמוד בקצב הפיצוצים ולא יכולים לנחש מתי יקרה האירוע הבא
כדי לטרפד אותו במעוד מועד.
אבנר רודף אחרי עימאד כמו חתול אחרי עכבר אבל עימאד תמיד מקדים אותו בכמה צעדים והוא חמקמק ובלתי ניתן להשגה.
אבנר לא נח לרגע, הוא טס בעולם, יוצא לפעילות חשאיות למגר את הטרור ומנסה לעצור את עימאד והוא היחיד שיכול לעשות זאת. אז מי ינצח בקרב, החתול או העכבר?
הסופר פיני אלעזרי מכניס אותנו לתוך עולם שכולו אקשן ומתח תזזיתי מורט עצבים.
אהבתי את דמותו של אבנר, הוא אמנם היה קשוח, קר רוח, ציני/משעשע ומכור לאדרנלין אבל גם מאד רגיש כשזה נוגע לאנשים שיקרים ללבו.
אבנר דואג לאנשים שעובדים איתו, שומר מרחוק על אנה שנמצאת בסכנה תמידית והוא לא מפסיק להתגעגע לבנו ערן שאינו בין החיים.
את הספר הזה תקראו בנשימה עצורה כי הוא לא עוצר לרגע באדום.
קריאה מהנה.
