נמרוד הוא בחור צעיר, משוחרר טרי מהשירות הצבאי לא בגלל שהוא סיים אותו, הוא הודח מהצבא על עבירת משמעת.
חייו מידרדרים מרגע לרגע. הוא לא מתמיד באף עבודה, גר עם אימו, חברתו יעל בשנים האחרונות נפרדת ממנו והוא מטביע את יגונו בכדורי הרגעה.
אחד החברים האחרונים שנשארו לו מספר לו על אי מבודד אי שם על הגלובוס, שגרים שם אנשים מבודדים משאר העולם בקהילה סגורה שמספקת את הצרכים לעצמה ולה אידאליים משלה. הוא מחליט שזה מה שהוא רוצה לעשות, זה מה שיעזור לו להתנתק מהכל, מכל מה שקשה. הפרידה עם יעל קשה לו מאוד, הוא מרגיש שהיא עזבה אותו ולא תמכה בו כשהיה לו קשה ושהוא היה צריך את תמיכתה. הוא לא רצה לקבל עזרה מאימו, עם אביו לא ממש היה בקשר, לא נשארו לו חברים. הרעיון שהחבר שלו נתן לו פתאום נראה לו הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו.
הוא רוקם תוכנית מפורטת, הוא מחליט לברוח מהכל… מיעל שפחד לפגוש אותה בטעות, מההורים שלו, מהאח המוגבל שלו, השירות שלו, מהכל. בתוך תוכו הוא ידע שיש משהו אחד שהוא לא יוכל לברוח ממנו, מעצמו!
הוא נפרד מהכל בדרכו שלו מבלי שידעו לאן הוא מתכוון לנסוע באמת, הוא שורף את הזכרונות שלו תרתי משמע ועולה על מטוס. אל עבר הלא נודע…
לאן יגיע באמת? האם יהיה לו שם טוב?
לא תקראו, לא תדעו.
זהו ספר על חיפוש עצמי של נמרוד שהתקשה להתמודד עם הדחתו מהצבא והחיים בכלל ולא התקדם במסלול הרגיל של צעירים בגילו. הוא לא חלם וחתר ללימודים, קריירה ומשפחה כמו כולם, הוא הרגיש שונה ולא שייך ולכן עשה את מה שעשה.
היו קטעים בספר שפחות משכו אותי, פחות ריתקו אותי. מה שכן, עפתי על הכתיבה הרהוטה והמרתקת של רובינשטיין וכן רציתי לדעת איך יגמר המסע של נמרוד. הספר לא ארוך ולא עמוס מה שהצליח להקליל את הנושא הלא פשוט שהספר עוסק בו. אהבתי את הכריכה של הספר, אני חושבת שהיא מתאימה מאוד לעלילה ולמה שהסופרת רצתה להעביר לקורא.
