לפני שאימה של ג'ון נפטרה היא חלמה להיות סופרת וללמוד באוניברסיטה, זה לא קרה. היא גרה לבדה, עבדה בספרייה המקומית וחיה את חייה בשקט ובבדידות מסויימת. היא לא ממש חיפשה חברה ואת הנחמה ורגעי הקסם שלה היא היתה מוצאת בין מדפי הספריה כשעוצמת עיניים ושומעת את הספרים לוחשים לה את סיפוריהם. הספרייה לא רק היתה מקור הפרנסה שלה, היא היתה כל עולמה.
בסופו של דבר לא נשארה לה משפחה, היא לא למדה כפי שחלמה מאחר וטיפלה באימה, לא הכירה עבודות אחרות מלבד הספרייה, לא היו לה חברים קרובים מלבד הספרים.
כשאיום על סגירת הספרייה התחיל לרחף מעליה, עולמה חרב עליה. איך היא תוכל לחיות בלי מקור הפרנסה שלה? בלי סדר היום שלה? בלי הספרים ובלי האנשים שהיא רגילה לשרת?
היא רצתה כל כך להצטרף למחאה שהתארגנה אך הבעיה היתה שהבהירו לה שלא תוכל למחות אם היא רוצה לשמור על המשרה שלה. היא נקרעה בין שני העולמות היא רצתה כ"כ שהספרייה תשאר פתוחה אך ידיה היו כבולות.
מה עשתה ג'ון ומה היה סופה של הספרייה?
כל התשובות בספר שלפניכם.
אהבתי את דמותה של ג'ון. פשוטה, אמיתית, צנועה וטובה שהחיים הובילו אותה לאן שהיתה. היא ויתרה על החלומות שלה בשביל הנסיבות אבל כשרצתה באמת, היא ידעה להילחם על האידאליים שלה.
אמנם לגמרי התחברתי לדמות הראשית אבל לעלילה לא לגמרי. הרגשתי שהיתה מונוטונית מידי וחיכיתי להשאב פנימה אך לצערי לא הצלחתי.
הכתיבה יפה, נעימה וקולחת, הדמויות מזמינות יש הרבה פוטנציאל לספר אבל משהו מבחינתי לא עבד.
תוכלו למצוא בו חברות טובה, רצון לקשר ואהבה, נחישות ומסירות והרבה תקווה.
לגמרי ממליצה לכם לנסות, יש מצב שזאת אני ולא הספר.
קריאה מהנה!
