הספרייה האחרונה
הספר פותח במשפט קסום: "הספרים שאדם שואל מהספרייה מספרים עליו לא מעט". היה זה משחקה של ג'ון, עוזרת ספרנית בספריית צ'לקוט. היא היתה בוחרת אדם מתוך מנויי הספרייה וממציאה לו סיפור חיים בהתאם לספרים ששאל. אמה היתה ספרנית בספרייה ושם העבירה ג'ון את ילדותה. מותה של אמה טלטל את חייה שהפכו להיות די שגרתיים. היא התגוררה בבית אמה ספונה בינות ספרים רבים, ביניהם קלאסיים כמו "גאווה ודעה קדומה" . שאיפת ילדותה היתה להיות סופרת אך בשל מותה של אמה, היא גונזת את החלום. הספרייה הוותיקה היוותה מעין מקום מפלט לאנשים רבים שפקדו אותה מדי יום. היה זה מר סטנלי שפקד מדי בוקר את הספרייה והתנהג אליה בחביבות ועוד דמויות שונות ומגוונות מגיל צעיר ועד בוגר. ג'ון היתה די בודדה בחייה , לא היו לה חברים , דרכה חזרה הביתה בתום יום עבודה היתה דומה מדי יום. בימי שני נהגה לקנות אוכל מבושל – אותו תבשיל עם שעועית שחורה שאמה נהגה להכין. האחד הימים היא פוגשת חבר ילדות מימי התיכון, אלכס אשר סייע לאביו בפאב בה נהגה לקנות את ארוחותיה. היא מוצאת עצמה משתפת אותו במחשבותיה הכמוסות ביותר.
דבר לא הכינה לבשורה הקשה מפיה של מנהלת הספרייה מרגורי, אשת ראש המועצה כי הספרייה עומדת להיסגר. הודעה זו טלטלה אותה ואת באי הספרייה שהחליטו לצאת יחד נגד ההחלטה האיומה. מארגני המחאה רצו כי תצטרף אליהם אולם מרג'ורי איימה עליה כי אם תיטול חלק במחאות ובהפגנות- היא תפוטר לאלתר. הודעה זו מצאה אותה בין הפטיש לסדן. מצד אחד- היא רצה לשמור על קיומה של הספרייה בכל דרך ומצד שני- היא חייבת לשמור על מקור פרנסתה היחיד.
מה הייתם אתם עושים במצב זה? מה החליטה לעשות ג'ון?
הספר הקסום הזה מעמיד את הערכים התרבותיים והמוסריים בחברה אל קדמת הבמה. הסיפורים האנושיים הגלומים בו חושפים את החשוב והאמתי בחיים . אי אפשר שלא להזדהות עם דמותה של ג'ון על מעלותיה ומגרעותיה. הספר זורם בעלילתו. נהניתי לקוראו, הרגשתי את ריחה את הספרייה הוותיקה ונזכרתי בקלסיקות שהיוו גם מקור ילדותי.