במחצית השנייה של המאה ה-18 נולדות ל-3 משפחות בברלין, בנות, לכל משפחה בת אחרת, אך מהר מאוד הן יהפכו לדבוקה אחת. באותה תקופה בברלין יש המון שינויים, המהפכה הצרפתית מביאה עימה את כיבושי נפוליאון, הלאומיות מתחילה להתעורר, רעיונות החופש ושיוון הזכויות עולים בכל מקום, והמחשבה של בני האדם מתרחבת. כל אלו מביאים לתופעת הסלונים, שיהיו אהובים על שלוש גיבורות הספר שלנו, רחל לוין, דורותיאה שלגל והנרייטה הרץ, נשים מרכזיות ושנויות במחלוקת בחיי התרבות הגרמנית באותה תקופה, למרות היותן נשים יהודיות.
כשראיתי את הספר הזה התלבטתי, התקציר מושך, והכריכה נראית מבטיחה, משהו בה הזכיר לי את כריכות הספרים של קריסטין הרמל, אבל לא הייתי בטוחה איך העלילה תהיה, הספר מבוסס על סיפור אמיתי, ולמרות שכתוב עליו רומן היסטורי, חששתי שהוא יהיה עיוני מידי, ואת החלק העיוני על הדמויות כבר למדתי בקורס בהיסטוריה, ועכשיו דווקא חיפשתי לעצמי את החלק האחר, הסיפור שמעבר, סיפור שכולל מחשבות ורגשות. בסוף, כמו שאתם יכולים לנחש, החלטתי לקרוא את הספר, ואני לא מתחרטת על הבחירה.
הספר הביא לי בדיוק את מה שחיפשתי, למדתי על רחל, על דורותיאה ועל הנרייטה הרבה דברים שבלימוד 'יבש' לא באמת הצלחתי ללמוד, יש משהו בסיפור, שמעצים הרבה דברים שלפעמים חסרים בלימוד. בקריאה, הדמויות של שלוש הנשים נצבעו לי פתאום בצבע, והתמונות שלהן, שכבר ראיתי לפני, קיבלו חיים. וזוכרים שדיברתי על הכריכה המושכת? בשבת כשהייתי אצל חברה, והוצאתי את הספר לקריאה, כל אחת מבנות המשפחה ניסתה להבין על מה מדבר הספר, בעיניהן, הכותרת הייתה מוזרה ומסקרנת, ואני מצאתי את עצמי מרצה להן על תופעת הסלונים, ועל שלוש הנשים המוזכרות בספר.
הכתיבה של בן-דור היא כתיבה שמפיחה חיים, למרות שהסיפור התרחש לפני 250 שנה בערך, והשפה שלו מותאמת לתקופה, הספר זרם והיה מעניין וסוחף. הספר מתאים למי שמתעניין בהיסטוריה, אבל גם למי שמתעניין בתרבות. הוא מתאים גם לאנשי הצדק, שמוחים על חוסר שיוון, ומתאים גם לפמיניסטיות שרוצות לראות העצמת נשים מהי, ולמרות כל המסרים שהוא מעביר בתוכו, הרגשתי, שהספר הזה לא בא להעביר שום מסר, אלא לספר סיפור.
שורה תחתונה: המציאות משתנה, וגם אנחנו!
