העלילה:
"הסיפור של שם המשפחה החדש" הוא השני בסדרת הרומנים הנפוליטניים של אלנה פרנטה וממשיך מאותה נקודה בה הסתיים הספר הראשון – חתונתה של לילה. העלילה עוקבת אחרי חיי הנישואין המיועדים לכישלון של לילה ובעלה ואחר התקדמותה של אלנה בלימודים.
לילה בנישואיה הגשימה את חלומה מילדות, להיות עשירה. לבעלה יש כמה נכסים, משפחתה פתחה את מפעל הנעליים המיוחס, ולמרות זאת משהו לא שלם והיא לא מרוצה. היא לא אוהבת את בעלה, לא מצליחה להיכנס להריון וחווה בדידות ואלימות קשה.
אלנה, לעומתה, נותרת ענייה וממשיכה בלימודיה עד שהיא אפילו מגיעה ללמוד בפיזה. למרות הצטיינותה האקדמית והערכה לה היא זוכה בקרב מוריה וחבריה לספסל הלימודים, היא לא מרוצה מעצמה. היא לא מצליחה להתאהב באף גבר ודווקא הבחור בו היא כן מאוהבת נמצא מחוץ לתחום בעבורה.
יחסי החברות בין הבנות מורכבים יותר. כשאחת שוקעת, השנייה פורחת, ולהפך. חברותן לא רציפה והן לא תמיד שומרות על קשר הדוק. הן לא מסכימות זו עם זו ולכן גם נוצר ביניהן ריב גדול המוביל לנתק ממושך. ניתן לתאר את הקשר שלהן כקשר של אהבה-שנאה רווי בתהפוכות ובקנאה. לילה מקנאה באלנה על הצטיינותה בלימודים בעוד שאלנה מקנאה בה על עושרה ויחסיה עם הגברים.
אף על פי כן, הקשר ביניהן חזק, אם כי הן לא תמיד מודות בכך. הקנאה, במקום לשגע אותן גורמת לכל אחת לגדול ולהתפתח ולנסות להשיג את מה שלשנייה יש. זוהי ברובה קנאת סופרים, ממנה הן צומחות ומערכת היחסים שלהן מתחזקת.
דעתי על הספר:
כמו ב"חברה הגאונה" גם בספר הנוכחי יש המון התרחשויות והמון דמויות מוכרות וחדשות. כתיבתה של פרנטה נותרת לא רבב וגובלת בגאונות בעיניי. היא מתארת ללא פילטרים את המתרחש ואני כקוראת ממש הרגשתי שאני שם עם לילה ואלנה בנאפולי עדה לכל. היא לא מחסירה דבר – העסקים, האלימות, האהבות, הרכילות, הסכסוכים והמחשבות של כל אחד.
שוב עולה השאלה הלא פתורה מיהי החברה הגאונה – לילה שמצליחה לסובב את כולם על האצבע הקטנה שלה או אלנה שעושה חיל באקדמיה?
קשה לי לומר עם מי מהן הזדהיתי יותר כי בדומה ליחסים ביניהן, גם היחסים ביני לבינן היו מלאי תהפוכות. אהבתי את החוזק של לילה ואת רצונה להגשים את עצמה למרות סביבתה המגבילה אותה, אך שנאתי את הדרך בה היא ניסתה להשיג זאת. לעיתים, גם לא אהבתי את יחסה המזלזל לאלנה, בעיקר כשהיא חשה שחברתה מוצלחת ממנה.
הזדהיתי עם אלנה בתחום הלימודי, כמוה גם אני השקעתי רבות בלימודיי ואני אוהבת לקרוא ולהעשיר את הידע שלי. אולם כעסתי עליה רבות כל פעם כשביטלה את עצמה מול לילה או כשניסתה להידמות לחברתה. אלנה, בעיניי, היא הצלע החלשה בזוגיות. חוסר הביטחון והערכה שלה כלפי עצמה עצבן אותי מאוד ולא פעם רציתי לטלטל אותה ולהניח מולה מראה שתראה לה את מעלותיה.
"הסיפור של שם המשפחה החדש" מעולה כקודמו ואולי אף יותר כי הוא מביא לקצה את היחס בין לילה לאלנה. הוא סוחף, מותח ומעניין. אי אפשר להישאר אדישים במהלך הקריאה. פרנטה טוותה סיפור אנושי חזק וכה אמיתי וכואב. לאחר הקריאה לקח לי יומיים לעכל את כל מה שקרה ולהמשיך הלאה לספר הבא.
