Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
הסיגליות של חודש מארס
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 304
"סיפור אהבה שטומן בחובו תעלומות עבר ושלל הפתעות נהדרות", ג'ודי פיקו מי היה מאמין שככה ייראו החיים של אמילי. לא כל כך מזמן היא היתה על גג העולם: הספר שכתבה הפך לרב מכר, הגבר שלו נישאה הפך אותה למאושרת, החוזה לספר הבא כבר היה מונח בידיה. ועכשיו מה? עכשיו מחכה לה מעטפה מקושטת בתיבת הדואר. השולח: ג'ואל, בעלה. כלומר, עוד רגע הגרוש שלה. הוא מתחתן שוב. ועוד עם האשה שבגללה עזב אותה. זו אינה המעטפה היחידה בתיבת הדואר. יש גם גלויה מדודתה, בי. לא מפתיע. תמיד היה לה כישרון מיוחד לדעת הכול לפני כולם. נראה שסיפור גירושיה של אמילי הגיע עד אליה, ואכן – בי מזמינה את אמילי לבלות חודש בביתה, באי קטן ויפהפה לחופי האוקיינוס השקט. אמילי מקבלת את ההזמנה בברכה. היא מקווה שהים הגדול יוכל להרגיע ולרפא את לבה השבור. בביתה של בי ממתינה לה הפתעה: יומן בכריכת קטיפה אדומה שנכתב בשנת 1943. כשאמילי תקרא אותו, כבר לא תהיה עוד דרך חזרה. השינוי יגיע. הוא חייב להגיע. "הסיגליות של חודש מארס" מאת שרה ג'יו (מחברת רב המכר "כל הפרחים בפריז") הוא רומן מלא חום ורוך, שמציע – כמו הים – נחמה ותקווה, וידבר אל ליבו של כל מי שאי פעם איבד אהבה, ומי שמצא אותה שוב.

חייה של אמילי לא התפתחו כפי שחלמה, כפי שציפתה. נישואיה מתפרקים ויש לה מחסום כתיבה כשהיא צריכה לכתוב ספר המשך.

ממש בסמוך ליציאה של ג'ואל מהבית, כשהיא חותמת על מסמכי הגירושין בלב כבד מחכות לה שתי מעטפות בתיבת הדואר.
הראשונה היתה הזמנה לחתונתו של ג'ואל, הגרוש שלה והשניה היתה הזמנה מדודתה בי שמזמינה אותה אליה הביתה, לאי קטן באוקיינוס השקט. אמלי חשבה שזה מקום מצויין לברוח אליו ואולי גם לצאת ממשבר הכתיבה אליו נקלעה.

היא מגיעה במעבורת אל האי, מתמקמת בביתה של דודתה בי וכבר ביום הראשון פוגשת בשני גברברים שיתחרו על ליבה במשך שהותה על האי. ג'ק, השכן של דודתה וגרג אהוב נעוריה שעובד בסופרמרקט המקומי.

הימים של אמילי מלאים. היא נהנית מהאי שמזכיר לה נשכחות מילדותה, היא מבלה עם דודתה והחברה שלה, היא נפגשת עם שני הגברברים ומבלה בנעימים. יש עוד משהו שמנעים את זמנה ומסקרן אותה מאוד.
לגמרי במקרה, בבית דודתה היא מגלה יומן ישן שנכתב על ידי בחורה בשם אסתר אי שם בשנת 1943. היא נשאבת לסיפור, קוראת בשקיקה וכשהיא שואלת את חברתה של הדודה עליו היא מזהירה אותה לא לדבר על זה עם הדודה, היא מבינה שזה נושא כאוב.
כשהיא רוצה לשאול אותה שאלות על זהות גיבורי היומן, היא מסרבת לענות ולשתף ואומרת לה שתגלה כבר לבד.

הימים עוברים לאמילי בנעימים על האי. היא עסוקה ובעיקר סקרנית לגלות עוד פרטים על היומן שמצא. לאט לאט, היא שוכחת מבעלה לשעבר, משתחררת ממחסום הכתיבה שלה ומתמסרת לחברים החדשים שהכירה.

ספר מקסים שקראתי בשלוק אחד, לא יכולתי לעצור. הוא היה נעים, כתוב היטב, זורם ומרתק. נהנתי לקרוא על אמילי והסתקרנתי מאוד מסיפור המשנה על היומן. אהבתי את הדרך שהסופרת שילבה אותו בסיפור הראשי ונהנתי לקרוא איך סגרה את כל הקצוות של שני הסיפורים שהפכו לאחד.
נהנתי מאוד ואני לגמרי פה כדי להמליץ!

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן