אמילי היא סופרת צעירה שכתבה רב מכר ומאז לא מצליחה לכתוב מילה. נישואיה לג'ואל מתפרקים ויתרה מכך, הוא מתחתן עם הבחורה איתה בגד בה. לכן מחליטה אמילי לעשות הפסקה מחייה ולנסוע לביתה המרוחק של דודתה בי שנמצא באי קטן באוקיינוס השקט. שם היא מקווה להרים את עצמה, להתאושש מהמשבר האישי ואולי אפילו לכתוב כמה פסקאות.
בהיותה ילדה ביקרה אמילי כמעט כל קיץ בבית דודתה אך מכיוון שכבר למעלה מעשור לא הייתה בו, היא חשה זרה אך לא בודדה. בי וחברתה אוולין מארחות לה חברה ומטיילות איתה ברחבי האי. היא גם פוגשת שני גברים שמתחרים על ליבה – ג'ק השכן וגרג אהוב נעוריה.
יחד עם זאת, מגלה אמילי בבית דודתה יומן אדום שכתבה בחורה צעירה בשם אסתר בשנת 1943. היא מתארת ביומן את סיפור אהבתה לאליוט וכיצד הוא הסתבך. כשאמילי מתחילה לרחרח מסביבה אודות אסתר, אוולין מזהירה אותה לא לדבר על כך עם בי. אחרים שהיא שואלת בכלל לא מוכנים לדבר על הנושא. היא מבינה שמדובר בסיפור כואב אך היא מתעקשת מפני שמשהו באסתר מזכיר לה את עצמה.
דעתי על הספר:
"הסיגליות של חודש מארס" הוא ספר מקסים ונעים לקריאה. אהבתי את השילוב בין הסיפור המודרני לזה ההיסטורי. שניהם משתלבים טוב מאוד זה בזה, לא גורעים זה מזה ויכולים לעמוד גם בנפרד. שניהם זורמים בקצב, מעניינים ואף מרתקים. העלילה לא צפויה מדי למרות היותה מתוקה וקיטצ'ית.
אהבתי את דמותה של אמילי, את העובדה שהיא לא מוותרת ומתעקשת לגלות את האמת. היא נחושה בדעתה להתאושש המשבר האישי שלה ולהתקדם הלאה. היא יודעת היטב מה היא רוצה ומנסה להשיג זאת בטוב. גם דמותה של אסתר מצאה חן בעיניי שכן היא הייתה אישה עצמאית ולא רגילה בתקופה שנשים היו יחסית מוגבלות במעשיהן.
מדובר בספר חמוד מאוד, מרתק שפשוט כיף לקרוא מתחת לשמיכה בזמן שהגשם מטפטף על החלון.
