בכריסטינה אולסן אין הרבה חן, היא חיה בבית החווה של משפחתה כל חייה, וכמעט ולא יצאה מהעיירה שלה. אבל דווקא בה מצא אנדרו ווייאת את המודל שהיה צריך בשביל לצייר יצירה מלאה בחן, ובספר אנו מגלים את מה שעומד מאחורי כריסטינה, אנו מגלים את עולמה.
כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת אמנות, בכל טיול בחו"ל אני מחפשת את מוזיאון האמנות המקומי, ולפעמים בזמני הפנוי אני גם קוראת על יצירות באופן עיוני יותר, אני אוהבת לדעת את הסיפור שעומד מאחורי הציור, וזה מוסיף אור ויופי ליצירה, לכן כשהספר יצא ידעתי שאקרא אותי בשלב כלשהו. אמנם לקח לי קצת זמן, אבל הנה אנחנו כאן.
האמת, אני חייבת להוריד אבן מליבי ולהגיד, אני לא מכירה את היצירה 'עולמה של כריסטינה' שעליה הספר מדבר, עד עכשיו יצא לי לקרוא ספרים בסגנון הזה רק על יצירות מוכרות לי, לכן נוסף כאן עוד רובד של סקרנות, להבין את היצירה יחד עם הבנת המודל שלה, ולא כל שלב בנפרד. הספר כתוב בצורת עבר והווה, נסיבות חייה של כריסטינה בעבר, וציור היצירה בהווה, לפעמים התקשתי לעקוב אחרי התאריכים וקצת התבלבלתי, אבל העלילה הייתה זורמת וכתובה היטב.
הספר מתאים למי שרוצה לא רק לראות את 'עולמה של כריסטינה' אלא גם להתבונן ביצירה יותר לעומק, הוא מביא איתו סקרנות וצמא ללמוד עוד, ולחשוב על כל אותם מודלים המופיעים ביצירות, ועל הסיפור שלא רק עומד מאחורי היצירה, אלא גם עומד מאחורי הדמויות המופיעות בה.
שורה תחתונה: שקר החן והבל היופי.
סקירה מעניינת שעושה חשק לקרא את הספר. גם אני אוהבת אומנות , עולם קסום ואגדי.
תודה רבה!
ואמנות פשוט יוצרת עולם קסום, כל יצירה היא עולם בפני עצמו.