Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
הניסים של ברוריה
קטגוריה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 116
יא בינתי, יא בינתי, איז'אי ראדי!׳ (בתי, בתי בואי לשם!) צעק אביה של ברוריה, מכוון אותה למקום מחסה מפני הפגזים של מטוסי צבאות הברית שהוטלו ללא הרף על העיר. שלוות העיר ת'אללה הופרה באחת, ערפל קרב כיסה אותה, ופגזים נחתו מכל עבר. הדי פיצוצם החרידו את לב התושבים. ברוריה המשיכה לרוץ לכיוון ההרים, רגליה שוקעות בשלג הלבן. ׳יא בויה, איז'א נימשיהו מן אוני!׳ (אבי, בוא נלך מכאן) צעקה ברוריה, מנסה להיחלץ מהשלג, ללא הצלחה רבה. הניסים של ברוריה מגולל את סיפור המשפחה של המחברת, החל באי ג'רבה שבטוניסיה בתחילת המאה הקודמת, דרך המסורות והמנהגים המיוחדים של הקהילה היהודית שם ושלטון הנאצים בטוניסיה, ועד העלייה לארץ ישראל, על קשיי הקליטה ועל התעקשותם של העולים להיאחז בקרקע ולצמוח ממנה. בסיפור המשלב משפטים וביטויים מן השפה הערבית-טוניסאית, עומדת ברוריה, בתו של הרב צגיי'ר עשוש ונכדתו של הרב מקיקץ שלי, מגאוני ג'רבא. כרמלה שנה ביטון, מורה בגימלאות, מומחית להקניית קריאה וכתיבה ומנחת שפה למורים, היא בת לניצולי שואה מהאי ג'רבה שבטוניסיה. ספרה הראשון ״סבתא רינה וסבא שמעון״ הוא ספר ילדים רקום בחרוזים ובהומור רב. "הניסים של ברוריה" הוא ספרה השני.

הניסים של ברוריה

מזמן לא נהניתי מקריאת ספר ביוגרפי . ספר זה "הניסים של ברוריה" מגולל את סיפור משפחתה החל באי ג'רבה שבטוניסיה . פותח צוהר רחב למנהגים המיוחדים של הקהילה הג'רבאית שבתוניסיה, דרך התמודדותם עם עליית הנאצים  ועד עלייתם לארץ ישראל . הספר נוגע בחוויית הקליטה הקשה שלהם ושזורים בתוכו משפטים, פיוטים וביטויים של הרב מקיקץ שלי , סבה של ברוריה מגאוני ג'רבה ושל אביה הרב צגיי'ר עשוש.

"ספרי לעולם , בתי" – קולה של אמא מתנגן באוזניי , כך פותחת המחברת את ספרה. הזיכרונות צפים , הסיפורים הקסומים עולים המה ומתאווים להיות ברי זיכרון על גבי דף לבן וצחור.

בשנת 1560 הקהילה היהודית בג'רבה משגשגת עם עליית השלטון הטורקי . סיפור ראשון מפגיש את הקורא עם ברוריה ששוכבת על מיטתה ונזכרת בכניסתם של הנאצים לג'רבה בשנת 1943. החיילים הנאצים דרשו כופר נפש של 50 קילו זהב תוך 3 שעות אחרת ישחטו את כולם. על אף שהיה זה יום שבת נסע הרב משה כלפון הכהן אל הרובע הקן, שם ישבו יהודים וביקש מהצורפים להתיך כל זהב שברשותם. הוא הצליח לאסוף רק 43 קילו זהב. הנאצים נתנו לו הארכה של יממה. בלילה ההוא תקפו האנגלים והאמריקאים את האי ג'רבה וכך ניצלו היהודים.

חווית האפייה בתנור הקהילתי מתוארת כחווית ילדות של ברוריה. לתנור הקהילתי היו מכניסים את הלחם לכבודה של שבת ואח"כ מטמינים בו את סירי החמין. בדרך לטאבון, היתה רואה ברוריה את חנות תשמישי הקדושה , הרוכלים הרכונים על דפי הגמרא. השכנה רבקה היתה אחראית על הכנסת הלחמים והוצאתם לפי סדר. הניחוח נישא ברוח. עד קול תקיעת השופר המבשר את כניסת השבת.

והמאכלים בשבת? "צריך לפחות שבעה מאכלים" הקוסקוס, הכפתא, מפרום ובייקלה, המרמומה והמשייר ולא לשכוח את הכעיכת (עוגיות כעכים) ועוגת השקדים עם מי הוורדים…זוהי שבת המלכה.

מנהג עתיק אצל העדה התוניסאית הוא "ראש חודש של הבנות" ראש חודש טבת. מדליקים נר חנוכה,  האחת נותנת לרעותה מתנות ומברכות זו את זו בכל הברכות, כמובן אוכלים מהתקרובת העשירה והמתוקה. ובבואן אל בית הכנסת שומעות מפי הרב דרשה על זכותן של נשים צדקניות. הרב מברך אותן בברכה מיוחדת. והן שבות לביתן בקול שירה וריקודים.

עם עלייתם לארץ ישראל , ניסה אביה למצוא עבודה כמורה, שוחט או מוהל. פרנסתו דחקה בו עד שהציעו לו להיות מורה אבל בבאר שבע. האם הצליח בכך?

התענגתי על הספר הקטן הזה שפתח עבורי עולם גדול ליהדות ולתרבות הג'רבאית. ממליצה.

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לתשעה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן