ספרי שואה" או בכינוי אחר שלהם – "ספרי מלחמת העולם השניה", צדים את עיניי באופן מיידי בשל העובדה כי משפחת אימי נספתה בשואה. כך היה הדבר גם עת אחזתי בספר "הנוסע" של הסופר אולריך בושוויץ. הרומן הזה נושא תווים רבים מהביוגרפיה האישית והמשפחתית של הסופר עצמו.
אוטו זילברמן, יהודי איש עסקים אמיד מברלין שבגרמניה,איש מכובד ,ידוע ומקובל על הבריות. יהודי שהתרבות הגרמנית היוותה תרבותו מבית. היה חייל במלחמת העולם הראשונה וזכה באיתור צלב הברזל, ועד לעליית הנאצים לשלטון היה חבר נכבד בחוגי הבורגנות הברלינאית. עצם היותו מרובה בנכסים,הבין כי רצוי למכרם כדי שיהיה לו כסף נזיל לכל צרה שתבוא. בנו אשר נמצא בצרפת, מנסה להשיג אישורי כניסה לצרפת ללא הצלחה יתרה. וכך מוצא עצמו אוטו במצב שלא ממש חווה ביומיום שלו,להתפשר,להיות נזקק לחסדי אחרים. רעיתו הגרמניה אלפרידה, הלכה לאחיה כיון שמגורים בברלין הנאצית, לא היו באים בחשבון ועוד היותה נשואה ליהודי. הוא מצליח לקחת מביתו העזוב כסף שהסתיר, לא ממון רב מדי אך מספיק כדי להגיע למחוז טוב יותר.
אוטו מוצא עצמו מסתתר, נחבא. בידו תיק מסמכים-עליו שומר באדיקות רבה. שוויו 35000 מארק מבין כי לביתו המפואר לא יכול יותר לשוב, מנסה את מזלו בבית מלון המוכרלו כל כך מימים טובים יותר עת היותו מבקר בו בתדירות-גם שם מבין מהר מאד כי אינו רצוי. כל מכיריו היהודים עצורים. מצוקתו של אוטו זילברמן הולכת וגדלה וכך מוצא עצמו נוסע ממקום למקום בתחנות רכבת רבות .שם פוגש אנשים שונים, עם מנהגים לא לו . מרגיש כי נרדף. נוסע חשדן. כל אדם שפוגש בדרכו הוא בבחינת חבר המפלגה הנאצית. הוא מאמץ גינונים נאציים כדי לשרוד. באחת נסיעותיו,חשב להגיע לרעייתו שגרה עם אחיה. אחיה הודיע לו כשהגיע כי אינו רצוי וימצא דרכו בחזרה.
במסעו הארוך והמייגע מוצא עצמו זילברמן דר במקומות מגורים מוזרים, חדרים קטנים, פוגש אנשים שונים. פעמים מתחזה לגרמני, פעמים מיידע כי הינו יהודי. מנסה לחצות את הגבול כדי להגיע לצרפת לבנו אדוארד. האם יצליח לחצות ?
הייאוש ותחושת היעדר המוצא היו מנת חלקו גם של גיבור הסיפור וגם של הסופר..הסוף מותיר את הקורא עם מחשבות רבות….
