ואוו, איך מתחילים לסקור את הספר שהכי אהבתי בשנה האחרונה?
הספר מספר את סיפורה של הופ, אישה צעירה שהתגרשה זה עתה ומפרנסת בעמל רב את עצמה ואת בתה המתבגרת. הופ עובדת במאפייה המשפחתית אותה ירשה בכבוד, אך אט אט היא מרגישה שאין היא מסוגלת להחזיק בה יותר. סבתה החולה של הופ, רוז, נמצאת על ערש דווי, ובזמן הזה מחליטה לחשוף בפני נכדתה את אחד הסודות הגדולים ביותר בחייה. להופ יש זמן מוגבל ביותר – האם תצליח לגלות את כל הסודות לפני שתיפרד לעד מסבתה?
הופ הסקרנית מחליטה לצאת למסע בעקבות עברה של סבתה, במטרה לגלות כיצד חיה ומה הם הסודות הגדולים שלה, עליהם לא הסכימה סבתה לדבר במשך כל חייה. היא עוזבת הכול וטסה לפריז, וכך גם הקורא מתחקה אחריה לעיר ההומה וקורא את סיפורה של הופ וגם את סיפורה של רוז. שני הסיפורים המשולבים זה בזה משאירים את הקורא במתח ועירנות.
הספר שזור במתכונים בתחילת כל פרק והם יוצרים בו אווירה נעימה וביתית. קראתי את הספר הזה בשקיקה, רק רציתי לגלות יחד עם הופ את כל הסודות. רציתי לשמוע מה קרה ולמה סבתה לא דיברה על חייה עד היום. מודה שגם רציתי לדעת האם אהבה חדשה תיכנס לחייה של הופ העקשנית, והאם היא תצליח להסתדר סוף סוף עם בתה המרדנית.
מדובר בספר מדהים, שלא סתם הפך לרב מכר. אף מילה שאכתוב עליו לא תצליח לתאר כמה שהוא מוצלח וכמה עמוק הוא. סיימתי את הספר עם דמעות בעיניים והוא הפך לאחד הספרים האהובים עליי. ואני בטוחה שרק אחרי שתקראו אותו, תבינו למה.
בעקבות הספר הזה קראתי את כל ספריה המתורגמים של קריסטין הרמל, ואף רכשתי באנגלית את ספריה שלא תורגמו, 'המתיקות שבשכחה' הוא הטוב ביותר מכל כתביה על פי ראות עיניי, אך גם הספר 'כשניפגש שנית' מומלץ בחום.
