"המשאלה של לני" מספר על ארנבון חמוד בשם לני שאוהב לטייל עם אימא שלו, לשתול צמחים בגינה ולערוך פיקניק. הוא ארנב סקרן שאוהב לראות את הטבע מסביבו. אם זאת, לרוב משחק לני לבד עם עצמו ולכן הוא מרגיש בודד לעיתים קרובות.
יום אחד הוא פוגש בתוך שלולית דגיגה שחורה שמספרת לו שגם היא לבד מאז שאיבדה את בני משפחתה בסערה גדולה. לני מיד מציע לה להיות חבר שלה אך איפה הם ישחקו ביחד? הדגיגה לא יכולה לחיות מחוץ למים ולני הארנב לא יודע לשחות. בצער רב, הם נאלצים להיפרד ולני מבקש משאלה שיום אחד הוא יוכל לשחק עם חברתו החדשה.
דעתי על הספר
בדרך כלל לפני שאני מקריאה לבתי ספר, אני קוראת אותו מהתחלה עד הסוף בעצמי לבד, אך הפעם בגלל חוסר זמן (מי אמר סגר ובלגן, ולא קיבל?) לא עשיתי זאת. מה גם שהילדה התלהבה מהכריכה של הספר ומהארנב הגדול שמצויר בה ודרשה לקרוא אותו מיד באותו יום שקיבלנו אותו. ככה יצאנו שקראנו אותו שתינו בפעם הראשונה ביחד והופתענו.
החלק הראשון של הספר קצת עצוב וגם בתי אמרה זאת. היא כאבה את כאבו של לני הארנב שנפרד מחברתו, אבל כיאה לספר ילדים יש סוף טוב. באמצע ישנה תפנית בעלילה שהופכת את הספר לשמח ומראה לילדים שהחיים יכולים להתהפך ברגע. מה גם שמדובר בתפנית חכמה ויצירתית שמלמדת את הקורא הצעיר על נפלאות הטבע. בתי ממש שמחה כשהטוויסט הגיע ופתר את הקונפליקט בעלילה. היא הופתעה והייתה מאושרת בשביל לני.
בנוסף, אהבתי את החריזה היפה שתורגמה היטב ומעשירה את אוצר המילים של הילד. אהבתי גם את האיורים הקסומים שמוסיפים לאווירת הספר ובעיקר אהבתי את המסר שמעביר "המשאלה של לני". זהו ספר שדורש תיווך לילד אך ההנאה מובטחת הן לילד והן להורה.
