משאלות עלולות להתגשם.
שנת 1952.
ויויאן דלטון היא מרכזנית שמתגוררת בעיירה אמריקאית קטנה בשם ווסטר שנמצאת באוהיו.
חייה של וויויאן עוברים עליה בשעמום, בעבודה היא לא אמורה לצוטט לשיחות של אנשים שהיא מעבירה את השיחות שלהם אבל מידי פעם יוצא לה להקשיב לשיחות סרק בין התושבים והיא מתאפקת לא להתערב ולתת להם על הדרך איזו עצה טובה.
וויואן היתה שמחה לשמוע משהו שערורייתי במהלך המשמרות שלה אבל בווסטר לא התרחשו שום פעולות יוצאות מגדר הרגיל ושום דבר מרגש לא קרה.
כשויואן היתה ילדה אז אמא שלה לימדה אותה לא להקשיב לשיחות של אחרים וגם אם כן אז היה עדיף שתשמור את הסודות ששמעה לעצמה אבל אביה טען שהכל בסדר, כל עוד לא תופסים אותה מצוטטת והמשפט הזה ליווה אותה כל חייה, עד שהפכה להיות אישה בוגרת.
יום אחד, בזמן שויויאן היתה במשמרת, היא הקשיבה בהיסח הדעת לשיחה של בט מילר, הרכלנית של העיירה עם אישה מסתורית ושתיהן דיברו על ויויאן ובעלה אדוארד.
ויויאן נישאה לאדוארד בגיל צעיר, היא היתה אישה טובה ונאמנה ונולדה להם בת אחת בשם שרלוט.
אדוארד עבד באותה תקופה בבית הכלא הסמוך לביתם, הוא לא אהב לדבר על חייו המקצועיים ושידר נוקשות וסגפנות.
כששרלוט בגרה, היחסים בינה לבין ויויאן היו מעורערים וגם יחסיה של ויויאן עם אחותה ורה לא היו טובים כי ויויאן תמיד עוררה קינאה באחותה.
לאחר שויויאן שומעת באותו ערב את מה שהיא לא היתה צריכה לשמוע בנוגע לבעלה, היא לא מצליחה לחזור לעצמה וחייה עוברים טלטלה רגשית חזקה. רגשותיה נעים בין הלם, תדהמה, זעם וחרדה ויותר מכל, היא חוששת שהשמועה על הסוד של חייה תעבור הלאה וכל אנשי העיירה יידעו על כך.
האם ויויאן תצליח להחזיר את חייה למסלולם או שהסוד הנורא שלה יתחיל להתפשט הלאה כמו אש בשדה קוצים?
העלילה נעה בין העבר בחייה של ויויאן ודמויות המשנה בעיירה לבין ההווה שלה כשברקע עומד סיפור גדול על מעילת כספים שמטריד את כל תושבי העיירה ומערער את חייהם השלווים.
אהבתי את דמותה של ויויאן ואת האומץ שלה לרדוף אחר האמת בנוגע לנישואיה, במיוחד כשכל הסיפור התרחש בתקופה בה נשים סבלו בשקט ולא עשו הרבה כדי לזעזע את חיי הנישואין שלהן גם אם לא היה להן טוב.
ברוח התקופה של שנות החמישים, הסופרת גרטשן ברג מתמקדת בספר בנושא הגזענות של לבנים מול שחורים ובעיירה קטנה שניזונה כל היום משמועות ורכילויות כי לתושבים שלה אין משהו יותר טוב לעשות מלבד לדבר על אחרים.
בסך הכל נהנתי מהכתיבה היפה של הספר אבל גם הרגשתי שהעלילה מתפזרת ולא מתמקדת בעיקר והיו הרבה קטעים מסביב שפחות ריתקו אותי.
מה שכן, אהבתי את המתכונים של סבתא של הסופרת שליוו את מהלך העלילה.
קריאה מהנה.
