Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
המקעקע מאושוויץ
כשלָאלי, צעיר יהודי סלובקי, מקבל את תפקיד המקעקע במחנה ההשמדהאושוויץ-בירקנאו, הוא לא בטוח אם התפקיד יציל את חייו או יסכן אותם. נחושלשרוד, הוא מצליח להשיג תכשיטים ואבני חן של יהודים שנרצחו, ומשתמשבהם כדי להבריח אוכל למחנה, וכך להציל חיים. כאשר עליו לקעקע קבוצת נשים סלובקיות שמגיעות למחנה הוא מתאהב בגיטה, נערה שעליה אין הוא יודע דבר. באמצעות איש האס-אס האחראי עליו הוא מצליח להעביר לה הודעה, והשניים מתאהבים. בצל אימי המלחמה מיטלטל סיפורם של בני הזוג בין חיים למוות, בין ייאוש לתקווה. הרומן מבוסס על סיפורו האמיתי של ניצול השואה לאלי סוקולוב. זהו ספרה הראשון של הת'ר מוריס המתגוררת במלבורן, אוסטרליה. המקעקע מאושוויץ זכה להצלחה סוחפת, נמכרעד כה ב-3 מיליון עותקים ב-50 מדינות, והוא מעובד כעת לסדרת טלוויזיה.

לאלי היה צעיר יהודי שגר עם משפחתו המורחבת בסלובקיה, אחיו הגדולים יותר היו נשואים ובעלי משפחות. כשהגרמנים הפיצו כרוזים שעל כל משפחה יהודית למסור נציג, צעיר לעבודות כפיים, הוא נידב את עצמו.

הוא ועוד הרבה גברים יהודים אחרים נדחסו לרכבת משא, שבטח לא ראויה לבני אדם, עד שלבסוף הגיעו למחנה העבודה, כך לפחות חשבו, בכניסה היה שלט גדול שמכריז "העבודה משחררת".

הם חשבו שהגיעו למחנה עבודה, מהר מאוד הבינו שזה לא מחנה רגיל. הם שוכנו בפחונים צפופים בתת תנאים וכל מי שלא עשה בדיוק מה שמצופה ממנו נורה למוות.

ממש במקרה, לאחר שהתעלף והועמס עם שאר הגופות, משהו זיהה שלאלי לא מת והגניב אותו החוצה. הוא הציל אותו! לאלי התאושש וקיבל הצעה מפתה. מאחר והמחנה בצמיחה, צריך תגבורת למקעקע - צריך מקעקע נוסף שיקעקע את המספרים על ידי האסירים החדשים. כך ניצל לאלי מהתופת. מהר מאוד הוא אף הופך למקעקע הראשי.

בתוך כל הטירוף הוא רואה אותה, במיוחד את עיניה השחורות. בהתחלה הוא לא יודע מיהי, מהו שמה ומהיכן הגיעה, הוא היה חייב לגלות. בארצקי שליווה את המקעקעים הציע את עזרתו האדיבה כשדכן וכך לאלי הכיר את גיטה.

הם מיד התאהבו האחד בשניה, האהבה והמשיכה בניהם זה כל מה שהחזיק אותם בכל הטירוף שבו הם חיו.

הם היו בתת תנאים, בבלוקים גדולים עם דרגשים שבנויים לגובה, בכל אחד לפחות מצטופפים שניים שלושה אנשים. הם היו לבושים במדים ישנים, בפיג'מות מרופטות, בבגדים שבטח לא תואמים את תנאי מזג האויר ששררו במחנה. האסירים עבדו בעבודות קשות ומזעזעות שבטח לא היו מותאמים לכוחות המועטים שהיו להם במיוחד מאחר וסבלו מתת תזונה.

למרות הכל, הם ניסו לשמור על צלם אנוש, לשמור על הערכים שהם גדלו ובעיקר ניסו לשרוד.

איך שורדים תופת כזו? איך אפשר? כמה סיפורים שאני קוראת על התקופה הזו והשאלה הופכת ליותר חזקה. אני תמיד מנסה לשים את עצמי במקומם וברור לי יותר ויותר שאני לא הייתי שורדת.

לאלי, בזכות התפקיד החשוב שקיבל ובזכות המעמד המסויים שיצר לעצמו, הצליח להבריח כל מיני מוצרים אל תוך המחנה ולעזור לאנשים. כך הוא גם עזר לאנשים וגם קיבל תשורות נאות בצורות כסף, יהלומים ואבני חן, עד ש...

 

הסיפור המרכזי בסיפור, מלבד ההשרדות של הגיבורים, הוא סיפור האהבה יוצא הדופן של לאלי וגיטה. לדעתי, הוא זה שהשאיר אותם בחיים ונתן להם סיבה לחיות, נתן להם תקווה.

לא משנה באיזה מצב היה לאלי, הוא תמיד דאג לגיטה, הוא תמיד אהב אותה. שניהם תמיד חלמו על היום שאחרי, היום שאחרי הסיוט יגמר והם יוכלו לחיות יחד ללא פחד ואפילו להקים משפחה, בדיוק כמו שכל זוג נורמלי במצבם רוצה.

מה יעלה בגורלם של השניים? האם יצליחו לשרוד את התופת? האם יהיו יחד גם לאחר המלחמה?

הספר הזה הוא לא עוד ספר על השואה. הוא אחד המרגשים והמעניינים שבהם. הוא כתוב היטב, ללא סיפורים מיותרים ומריחות, מלווה בתיאורים והכי חשוב, הוא מצליח להעביר את התחושות ואת המצבים בהם היום מצויים הגיבורים. בסוף הסיפור הסופרת מוסיפה עובדות אמיתיות על הגיבורים מה שמוסיף אותנתיות לספר. למרות שזהו סיפור אמיתי, סיפורו של לאלי, הוא כתוב כסיפור מעניין ולא כביוגרפיה יבשה.

אהבתי את הסיפור, גמעתי את העמודים בשקיקה ובעיקר התרגשתי מהסיפור. ממליצה לכם בחום לקרוא אותו על מנת לחוות אותו ובעיקר על מנת לזכור, לזכור ולא לשכוח את הזוועות שעברו אנשים (לא רק יהודים) ושרדו כדי לספר. לזכור כדי שזוועה כזו לא תחזור בדפי ההיסטוריה.

הסופרת היא תסריטאית שכתבה את סיפורו של לאלי, לודוויג אייזנברג שנולד בסלובקיה ונלקח לאושוויץ כשהיה בן 26. הספר הוא יצירה ספרותית המבוססת על עדות ממקור ראשון של לאלי. רוב האירועים בספר אכן התרחשו ורק חלקם הקטן הם פרי דמיונה של הסופרת.

אהבתם? שתפו!

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן