Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
המסע של צילקה
תגית:
סופר/ת:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 360
השנה היא 1942, וצילקה קליין בת השש-עשרה נלקחת מביתה שבסלובקיה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. מפקד בירקנאו מתפעל מיופייה ומפריד אותה משאר האסירות. עד מהרה לומדת צילקה מה המחיר שתיאלץ לשלם כדי להישאר בחיים. עם שחרור המחנה היא מואשמת על ידי הרוסים בשיתוף פעולה עם הנאצים, נידונה למאסר ממושך ונשלחת לגולאג ווֹרקוּטָה, מחנה כפייה מבודד ואכזרי בסיביר. בזכות תושייתה הייחודית מצליחה צילקה להשתחרר מעבודת הפרך בשלג ולקבל עבודה כאחות במרפאת המחנה, שם היא מתיידדת עם הצוות ומטפלת בחולים במסירות. בעודה נאבקת להתמודד עם הזכרונות המייסרים מעברהּ, מגלה צילקה שלמרות הכול תוכל לחיות ולאהוב. המסע של צילקה, המבוסס על סיפורה האמיתי של צילקה קליין ועל סיפוריהן של נשים במחנות הגולאג, הוא עדות רבת-עוצמה לנחישותה של אישה אחת לשרוד כנגד כל הסיכויים. הת'ר מוריס, ילידת ניו זילנד, היא סופרת עטורת פרסים שספריה תורגמו לעשרות שפות ונמכרו במיליוני עותקים. בעקבות פגישתה עם לאלי סוקולוב היא כתבה את רומן הביכורים הסוחף שלה, המקעקע מאושוויץ, שיצא גם הוא לאור בהוצאת שוקן. "קריאת חובה." דיילי אקספרס "הרומן החדש מאת הת'ר מוריס מספר סיפור מזעזע; וכמו קודמו, זהו סיפור אמיתי." דיילי מייל "סיפורה של אישה ששרדה את אושוויץ, אך שבה ומצאה את עצמה כלואה. הסיפור רב-התהפוכות מאיר את הטוב שאפשר למצוא אפילו בגולאג." פבלישרס ויקלי "סיפורה האמיתי והמדהים של צילקה הוא קריאת חובה לכל אחד ואחת." סאן

לא קשה למצוא ספרים טובים כיום, המחשבה הנודדת של הסופרים שיכולה להגיע אל מקומות מרוחקים, אל תקופות עברו ואל ארצות הדמיון מביאה לנו, הקוראים, לא מעט סיפורים מרתקים. אך מעטים הסיפורים שתופסים לקורא את הקרביים, שנכנסים כמו חץ ללב, שפשוט לא נותנים מנוח ולא לרגע עד לאקורד הסיום של הספר.

זה מה שקרה לי כשקראתי את "המסע של צילקה".

המסע של צילקה, המבוסס על סיפור אמיתי יש לציין, מכניס אותנו לעולמה של עלמה צעירה, יהודיה, שהצליחה לעבור את הגיהינום הנורא מכל, את אושוויץ. אך המסע המטלטל והנורא שלה רק מתחיל. היא מואשמת בבגידה ובזנות עם האויב ונשלחת למחנה כפיה בסיביר.

המסע של צילקה פותח לנו צוהר לסיפור שלא מאוד מושמע על ידי ניצולי השואה, הסיפור של מחנות הכפיה של ברית המועצות הקומוניסטית, בחלק מהסיפורים המתוארים בספר גיליתי, שהקומוניסטים בחלק לא היו יותר גרועים מהנאצים, הם היו אונסים את האסירות בכוח רב, הם היו מעבידים אותם בצורה קשה, חורף, קיץ, סתיו, אביב, והכי גרוע, מי שהיה מראה ולו שבב של מרד, או סוטה מהדרך בחצי ציפורן, היה נשלח ל"בור", צינוק שקירותיו מבוץ עם טחב, מלוכלך וקטן כל כך ששום תנוחה ישיבה, שכיבה או עמידה אפשריים בתוכו.

צילקה מתגלה בפנינו כאישה צעירה, מלאה ביטחון, אומץ ועוצמה, אין מכה שלא נופלת עליה והיא לא קמה ממנה, אין מכשול שלא מציבים בפניה והיא לא עוברת אותו. צילקה נידונה ל15 שנה במחנה העבודה, שם היא מצליחה, באמצעות חוכמה וכישרון, לשפר את תנאי העבדות שלה ולעבוד בתוך אחות בבית החולים במחנה, ולאט לאט היא גם מצליחה להטיב עם חברותיה לצריף ולנסות לעזור להם בכל דרך אפשרית.

בספר משולבים קטעים מהשנים הארוכות של צילקה באושוויץ כמפקדת ביתן 25, הביתן של הנשים המיועדות לתאי הגזים. הצרחות והבכי של אותן נשים לא עוזב את צילקה. זכרונות אלו פוקדים את צילקה לילה לילה, אינם מרפים וגורמים לשנתה להיות טרודה וקלה עד מאוד. גם גורל משפחתה שאיננו ידוע מדיר שינה מעיניה, ורק העבודה המתגמלת בבית החולים של המחנה גורמת לה לשכוח, ולו במעט, ממה שעברה ועודנה עוברת.

הספר כאמור שבה אותי, דרך הכתיבה של הת'ר מוריס עושה חיל עם הסיפור הכל כך חשוב הזה. מעבר לכך, סיפורי שואה צריכים להיכתב, וכמה שיותר.

תהל רוזיליו

סטודנטית שמצליחה לשלב בין קריאת המאמרים האקדמיים גם ספר טוב

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן