המסדרת
סופר/ת:
הוצאה לאור:
ספר:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 243
סבתהּ של הגר נפטרה והיא זקוקה לעזרה במיון חפציה. היא פונה לשמרית, המסדרת בתים של אנשים, אך מתקשה להסתדר עם הבלגן ששורר בחייה שלה. המפגש המקצועי ביניהן הופך לידידות אישית שלוקחת אותן אל העבר הרחוק והרחוק פחות, אל חיי העיירה היהודית בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה, אל אימי השואה ואל חייהם של הניצולים בתל אביב הצעירה בימיה הראשונים של המדינה. במיומנות וביטחון של מספרת מנוסה שוזרת איילת ברוש בין עבר להווה ומספרת בתנופה וברגישות נדירה לפרטים על ההיסטוריה, על חיינו כאן ועכשיו ועל האופן שבו הכרעות העבר קובעות את מציאות חיינו. המסדרת הוא סיפור נוגע ללב, מעודן ומעורר רגש.

שימרית היא אם לחמישה ילדים שעובדת כמסדרת בתים של אנשים שהלכו לעולמם ועוזרת למשפחותיהם להתמודד עם הזיכרונות שנותרו מאחור דרך החפצים שלהם.
היא מקבלת עבודה חדשה מאדריכלית צעירה בשם הגר שסבתה הניה נפטרה לפני שבועיים.
הגר מתקשה לשחרר את החפצים של סבתה ולעשות סדר בדברים שהותירו אחריהם הרבה זיכרונות.
הגר ושימרית מתחילות למיין את חפציה של סבתא הניה שהיתה תופרת מוכשרת ובין השמלות שעיצבה מתגלית אישיות של אישה מיוחדת בעלת טעם משובח.

סבתא שלי הסתפקה במועט, אבל כל פריט שעיצבה לעצמה היה ללא דופי. הארון שלה היה כמו תיק עבודות, הוא מכיל רק את היצירות הטובות ביותר. (עמ' 15)

הגר מתלבטת האם להשכיר דירה חדשה ולהרחיק את עצמה מהזיכרונות הקיימים בבית סבתה האהובה או להישאר ולשפץ את הדירה.
אמה נחמה, הפסנתרנית המחוננת ואביה,  גרים כבר שנים בניו יורק והיא נותרה לבדה בארץ כדי להתמודד עם החפצים שנותרו וטקס גילוי המצבה.
הגעגועים לסבתא שלה קשים, הריחות של הבית, הסירים, מכונת התפירה והתובנות ששאבה ממנה, הכל עדיין שם במרחק נגיעה.

העלילה נעה אחורה לשנות השלושים, ימים בהם היתה הניה אישה צעירה שחיה בעיירה חלם, בפולין עם בני משפחתה.
הניה הכירה את מרדכי, סוחר יהודי, הם נישאו ונולדו להם שני ילדים-ציפורה והתינוק דוד.
בשנת 1939 פולשים הגרמנים לאדמת פולין והניה ומרדכי מבינים שחייהם בסכנה ומחליטים לברוח לפנות בוקר עם אחיה ואשתו לאזור רוסיה.
הם נאלצים להיפרד זמנית מציפורה בת ה-4 שזוג פולני מגיע למחרת לאמץ אותה כאילו היתה בתם ומאותו רגע החיים שהכירו עד כה לא חוזרים יותר למסלולם.
הניה ובני משפחתה עוברים תלאות רבות וקשות, הם מנסים לשרוד כנגד כל הסיכויים את הקור, הרעב ואכזריותם של החיילים הרוסים ובתוך כל זה ליבם נשאר עם ציפורה שנותרה מאחור וגורלה לא ידוע.

בהווה, העלילה חוזרת לשימרית שמסדרת כל היום בתים של אחרים וחוזרת לבית מאובק כתוצאה משיפוצים, צעצועים פזורים על הרצפה וגורת חתולים שילדיה אספו מהרחוב עושה את צרכיה בכל מקום (הסנדלר אכן הולך יחף).
שמרית מנסה מיזה שנים להשיג מידע מאמה על ילדותה בפולין מכיוון שהעבר של האם לוטה בערפל.
שימרית לא יודעת מה קרה לסבים שלה ומיהו אביה, אמה שומרת על פנים חתומות ולא מוכנה לחטט בעבר ובכאב שנותר ממנו.
אט אט הגר ושמרית מתקרבות, שתיהן עוברות מסע משותף דרך חפציה של סבתא הניה, כל אחת נשאבת לעבר שלה ולמחוזות ילדותה כבנות לאמהות שחיו בצל השואה, עד ששני הסיפורים מתחברים לסיפור מרגש אחד.

הספר התחיל קצת איטי אבל עם הזמן כשכל הפיסות מתחילות להתחבר נבנה סיפור יפה ורגיש על אנשים שעברו כל כך הרבה טלטלות בחייהם, עם הרבה עצב ואובדן.
זהו ספרה הראשון של הסופרת איילת ברוש, נשואה ואם לארבעה העוסקת בתכנון ערים במשרדי אדריכלים.

קריאה מהנה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט