המיילדת מוונציה
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2014
מספר עמודים: 252
המילדת מונציה מספר את סיפורה של חנה, מיילדת יהודייה בוונציה של המאה ה-16, המתבקשת ליילד את אשתו של רוזן נוצרי. אם תיענה לבקשה, היא תסתכן במאסר על הפרת החוק נגד יהודים המטפלים בנוצרים; אם תיענה לבקשה והאֵם תמות, היא תסכן את הגטו היהודי כולו בפעולת תגמול. אבל בעלה של חנה שבוי, ושכירי חרב של מסדר אבירי מלטה דורשים ממנה כופר תמורת פדייתו מהשבי. את הסכום הגבוה הזה חנה תוכל להשיג רק אם תציל את אשת הרוזן וחשוב יותר – את יורשו. המילדת מונציה נכתב מתוך רצון לכתוב היסטוריה של נשים ולהעמיד את סיפורן במרכזה של עלילה בתקופה שסיפורן אינו מתועד על דפי ההסטוריה. במובן זה מזכיר הספר את "האוהל האדום". ריץ' מספרת שהיא התאהבה ונוציה בכלל וברובע היהודי שלה בפרט ורצתה להבין הפער היומיומי בין ונציה העשירה והיפה לבין העליבות של הגטו היהודי. היא רצתה להבין את המרקם החברתי של העיר הקטנה בכלל ושל הקהילה היהודית בפרט. השנה בא מתרחש הספר היא השנה שבה המגפה תקפה את ונציה, וריץ' משכילה לרדת לפרטים ההיסטוריים על דיוקם. רוברטה ריץ' מספרת היא כותבת מגיל צעיר מאוד, וגם כאשר היא עבדה כעורכת דין היא כתבה ספורים קצרים תוך כדי עבודה. כאשר חשבה לפרסם ספרים היא ניסתה לכתוב מותחנים על גיבורה דומה לה - עו"ד לעניניי משפחה – אבל הגיעה למסקנה שהם לא טובים דיים, ולכן היא העדיפה לכתוב ממחוזות הדמיון בלי לשאוב מהמציאות היום יומית של חייה היא. התוצאה הייתה הרומנים היסטוריים שהמילדת מונציה הוא הראשון שבהם. על כתיבה היא אומרת שהיא נהנית מהבדידות הכרוכה בה ומהשליטה שיש לה כסופרת. עריכת דין, היא אומרת, היא עיסוק המערב הרבה מאוד אנשים (עמיתים, שופטים, לקוחות ועוד) והעדר שליטה. עם זאת היא גם נהנית מקידום ספריה בגלל הקשר עם הסביבה. לכן היא מרצה הרבה על הספרים שלה – בין עם במפגשי סופר בקבוצות ובין עם דרך סקייפ. ריץ היתה עורכת דין במשך 26 שנה וקודם לכן הייתה אחות בבית חולים. היום היא מחלקת את חייה בין מקסיקו שם היא מגדלת סחלבי וניל, ולבין ונקובר שם היא משתדלת לא להירטב מהגשם (היא נולדה בינואר באזור מושלג, כך שהיא לא ממש אוהבת חורף).

רומן היסטורי שמתרחש בגטו היהודי בעיר ונציה באיטליה של סוף המאה ה-16. אנו מתוודעים לסיפורה של חנה לוי, מיילדת יהודייה ופשוטה.

לילה אחד דופקים על דלת דירתה והיא נדרשת להגיע ולסייע בלידה שהסתבכה של אישתו של אציל עשיר, נוצרי גוי. האציל, רוזן שאישתו בסכנת חיים, מבטיח לשלם לה סכום גבוה מכוון ששמע על יכולותיה המופלאות להציל את העוברים והיולדות.

באותה תקופה תקנות הממשל אסרו על יהודים לתת טיפול רפואי לנוצרים, האווירה בה חיו היהודים הייתה של שנאת ישראל ועלילות דם. לעזור ליולדת הגויה היא פשע למעשה עליו המיילדת חנה יכולה לשלם בחיה אם ילשינו עליה. היא מתלבטת אבל בסופו של דבר מחליטה לקחת את הסיכון ויש לה סיבה טובה לעשות את זה. היא זקוקה נואשות לכסף מכיוון שבעלה יצחק נלקח בשבי והיא מעוניינת לפדות אותו. חנה יוצאת אל הארמון המפואר של הרוזן ומאותו רגע חיה עוברים תהפוכות.

במקביל לסיפורה של חנה מסופר סיפורו של יצחק בעלה, אשר יצא למסע עסקים, להפלגה שתניב לו רווחים, אך הגורל התאכזר אליו והוא נלקח בשבי. הסופרת מתארת את חייו בשבי על האי, את סכנת החיים שבה הוא חי והעובדה שאינו יודע אם יתעורר למחרת בבוקר. יצחק מנסה לשרוד, חי בדוחק ובעליבות, אזוק בשלשלות בידיו וברגליו כעבד נרצע עם איום התלוי מעל ראשו שאם יעשה בעיות הוא ישלח אל בטן אחת האוניות לחתור עם עבדים נוספים עד שיתמוטט.

חייו של יצחק הם כמו סחורה העוברת מיד ליד, מבעלים חדשים אחד למשנהו, לאחר שנמכר במכירת עבדים ושבויים פומבית.

לסיכום, היה נחמד להכיר מקרוב את חיי הקהילה היהודית בוונציה של תקופת הרנסאנס, הנושא בו בחרה הסופרת סקרן אותי מתוך קריאה ראשונית של התקציר. אך לצערי זאת הבטחה שלא מומשה. היה חסר לי קצת בשר, עוד תוכן. הספר היה קצר מדי ולפעמים ממש לא אמין. כמו למשל בנוגע למנהגים היהודיים או הרפואיים. דוגמא קטנה בנוגע למנהגים היהודיים: הרב של הקהילה מגיע לדירתה של חנה וקודם כל מנשק את האצבעות שלו ואחרי זה את המזוזה כאשר בדרך כלל עושים ההפך. בנוגע לתחום הרפואי: כמה נפלאות אפשר לעשות עם שמן שקדים? כנראה שהכל! אני מניחה שהיו עוד תרופות טבעיות של מרפאים עממיים בעבר, הסופרת ציינה כל הזמן את שמן השקדים כבעל סגולות מרפאות, חיטוי ועוד... לי זה נראה שטחי. ובקיצור, ספר חביב, אך לא יותר מזה.

אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, בנוסף סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט