מהרגע שקיבלתי את הספר הזה, לקחו לי בערך 24 שעות עד לרגע שבו אני כותבת את הסקירה, זה היה יכול להיות מהיר יותר אם לא הייתי צריכה גם לאכול ולישון.
אלישה ברנסון היא ציירת מפורסמת ונשואה לצלם גבריאל, הם זוג מושלם, וגם אם הם רבים לפעמים, אין שום דבר שחדר המיטות לא יכול לפתור(אל דאגה אין תיאורים מפורטים בחלקים אלו) לכן זה די מפתיע, כשערב אחד אלישה מחליטה לרצוח את בעלה ולעטות על עצמה מסיכה של שתיקה ארוכה, היא עוד מספיקה לצייר ציור אחד אחרון ואז מתנקת את עצמה מהעולם.
בבית החולים הפסיכיאטרי בו היא מאושפזת כבר התייאשו ממנה, ולא מאמינים בה או בזה שהיא תוציא מילה אי פעם מהפה, אבל כשמתפנה משרת פסיכולוג במקום, הפסיכולוג תיאו פייבר קופץ על ההזדמנות כדי לנסות ולהגיע למעמקי נפשה של אלישה, ואולי גם של עצמו.
כשראיתי את הספר לראשונה, התלהבתי מהתקציר, אבל חששתי מאוד להתאכזב, ואני שמחה לעמוד על טעותי ולהגיד 'זה ספר מצוין' ולמרות שכבר שבעתי מספרי מתח, הספר הזה בכלל לא קלאסי וממשיך להפתיע בלי הפסקה, הוא פשוט וואו אחד גדול, הוא מותחן פסיכולוגי מצוין, וכל פעם שחשבתי שאני יודעת מה הולך לקרות, הבנתי שאני צריכה לפקפק במחשבה, כי שום דבר לא מכין אותנו לסוף.
המטופלת השקטה גרם לי להאמין שוב בספרות המתח, ואולי לחזור ולקרוא את הז'אנר הזה, שנע שמהירות מתמדת.
שורה תחתונה: לפני שמתחילים לקרוא את הספר הזה, צריך לפנות את הלו"ז, כי מאוד קשה להניח אותו מהידיים.
רעות אסתר היקרה….התחלתי לקרוא את הספר.מסכימה שהוא מיוחד ושונה…ואת בסקירתך זו נותנת לי המון חשק להמשיך….עד הסוף. תודה על סקירה מקיפה,מענינת ומרתקת…מאחלת לך תמיד לצלול לעולם האען סופי של הספרים…עולם הכולל את הכלללל.
סיגלית יקרה, איזו תגובה מחממת לב, תודה!!
מקווה שתהני מהספר ומחכה לשמוע מה את חשבת עליו 🙂
ספר מותח למדי בנוי היטב ומפתיע. יחד עם זאת לא אחיד ברמתו הספרותית והלשונית
נהנתי מקריאת הספר, הוא מותח מאוד עד לסופו. קשה להניח אותו מהיד. ממליצה מאוד על קריאתו!!
כגודל הציפיה כך היה גודל האכזבה. רדוד רדוד רדוד, תאורים הכי קלישאתיים, פסיכולוגיה בגרוש וחצי, לא אמין. ספר טיסה במובן הרע של המילה.
ספר טיסה רדוד למדי
ספר ממש מעניין.
כתוב בצורה מעניינת.
אם לא הסוף הגאוני שלא ניחשתי אותו ממש עד שהוא היכה בי בפנים, אכן הייתי אומרת שהכתיבה לא משהו והספר די בינוני. אולי זה היה מכוון כדי להרדים את הקורא 🙂
ספר דרמטי ונוגע ללב, ומי שחווה בגידה אך יגיד מצמרר. מבחינה ספרותית אני לא ממש מבינה על מה המהומה, הספר כתוב בסגנון של רומן בריטי מיושן ולנפנף בכמה מיתוסים קלאסיים לא הופך אותו לאינטלקטואלי.
כמי שחוותה בגידה שהפכה את חיי, הספר נתן לי חומר למחשבה וחבל שלא קראתי אותו לפני עשור.
ספר מותח. הסוף לא ממש ברור! אשמח אם מישהו יפענח את הסוף.
היי, תכתבי לי בפייסבוק ואשמח להסביר לך את הסוף 🙂