Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
המחמצת מרחוב קלמנט
תגיות: ,
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 248
לויס היא מתכנתת צעירה ומבריקה, שמקבלת עבודה בחברת רובוטיקה חדשנית ועוברת לסן פרנסיסקו. היא עובדת יותר מדי, מבלה פחות מדי, יש לה דירה עלובה וכמעט שאין לה חברים. ואז היא נאלצת להיפרד מהדבר הכי טוב בחיים שלה - המרק החריף ולחם המחמצת שהגיעו אליה מדי ערב במשלוח ועשו לה את היום. כיוון שהיא הייתה הלקוחה הכי טובה של המסעדה שעומדת להיסגר, היא מקבלת צנצנת ובתוכה המחמצת שממנה אפו את לחם השאור, מתחילה לאפות לחמים יוצאי דופן - ומגלה שהחיים הם הרבה יותר מקריירה. לויס משנה את אורח חייה, פוגשת אנשים חדשים, ומפתחת מערכת יחסים יוצאת דופן עם המחמצת ועם מי שנתן לה אותה. לאט–לאט היא מגלה שהמחמצת שלה שווה הרבה יותר ממה שהיא חשבה...

הלחם הזה היה החיים.

לויס קלרי היא רווקה בת 23 שזה עתה עזבה את בית ילדותה במישיגן ועברה להתגורר בסן פרנסיסקו בעקבות הצעת עבודה מפתה עם תנאים סוציאליים מפנקים שאי אפשר היה לסרב להם.
לויס התחילה לעבוד בחברה גדולה כמתכנתת בסיסי נתונים ומהר מאד היא הבינה שמשרת החלומות שלה היא מלכודת דבש של הרבה שעות נוספות, עבודה לצד צעירים נחושים ותחרותיים וחוסר חיים חברתיים מעבר לשעות העבודה.
לויס לא הצליחה לעמוד בקצב של שאר העמיתים שלה לעבודה, היא הייתה כבויה ולא רעננה, השיער שלה התחיל לנשור כתוצאה מלחץ, הבטן שלה כאבה ועצביה היו מרוטים, היא הרגישה בודדה כשהיא רחוקה מההורים שלה, חברים לא היו לה בסן פרנסיסקו והדירה שלה היתה קטנה, יקרה מידי, חשוכה ומדכאת.
קרן האור היחידה בחייה הייתה הזמנת האוכל שהיא הייתה מבצעת בסוף יום עבודה משני אחים שהיו מבשלים בביתם ועושים שליחויות ללקוחות עד הבית. האחים קראו לעסק שלהם: 'מרק ולחם שאור בקלמנט' ולויס התמכרה במהרה למרק החריף שלהם וללחם הנפלא שהיה סוד ההצלחה שלהם, זה היה לחם מחמצת שהיה מיועד לטבילה במרק ואחד האחים אפה אותו בעצמו בכל יום.

לויס הרגישה שהאוכל הנפלא הזה היה הדבר הכי טוב שקרה לה בסופו של כל יום, היה בו משהו מנחם, מרגיע, כאבי הבטן פסקו לפתע, תלאות היום נשכחו ורק ככה היא הצליחה להירדם בכל ערב.
עד שיום אחד הכל נגמר, האחים היו צריכים לעזוב את ארה"ב בחזרה לסקוטלנד בגלל שהויזה שלהם הסתיימה ולויס המופתעת הרגישה שעולמה קורס עליה ברגע אחד.
לויס חזרה להתמקד בעבודתה שהייתה מרתקת מצד אחד אבל גם לא מספקת מצד שני.
הפרידה מהאחים גרמה לה לתחושה קשה של אובדן, כאילו איבדה חבר יקר וותיק אבל להפתעתה הרבה לפני שהשניים עזבו לתמיד הם החליטו לבקר אותה ולהשאיר לה מתנה: צנצנת עם מחמצת כדי להכין לחם שאור.
האחים הסבירו ללויס כיצד להכין לבד לחם מחמצת ומכיוון שלויס גדלה כל חייה על מזון מהיר שאוכלים בחוץ ולא בישלה או אפתה מעולם, היא לא הייתה בטוחה שמשהו הולך לצאת מכל הסיפור הזה אבל כשהביטה בדירתה השוממה ובחייה השוממים היא הבינה שהיא חייבת לחיות חיים מעניינים יותר והיא מתכוונת להתחיל אותם כבר עכשיו עם המחמצת שלה.
לויס מתחילה ללמוד את ההיסטוריה של לחם המחמצת ורוכשת את כל המוצרים לאפיה נכונה ולאט לאט נכנסת לטראנס של אפיית לחמים, היא מסוחררת מההצלחה שלה ומכל המחמאות שהיא מקבלת ופתאום יש לה תשוקה למשהו חדש שממלא אותה בשמחה. לויס והמחמצת שלה יוצאות להרפתקה קולינרית של פעם בחיים אבל לאין כל זה יוביל אותה?

את הספר הזה סיימתי במספר שעות וקראתי אותו בהנאה צרופה. הוא היה דרמטי על גבול הפנטזיה. למחמצת בעלילה היו חיים משלה, היא אהבה מוזיקה, רצתה שיאכילו אותה ולויס טיפלה בה במסירות כמו שמטפלים בחיית מחמד.
לויס יוצאת למסע בעקבות ההיסטוריה של המחמצת שלה ומגלה הרבה דברים מעניינים ואנשים מעניינים לא פחות, אהבתי את כיווני העלילה ואת הדרך המשעשעת בה בחר הסופר לספר את הסיפור.
הערצתי את לויס על התעוזה והיצירתיות שלה ועל האומץ ללכת עם הלב והתשוקה שלה עד הסוף.
בעולם של הייטק וקאוצ'רים אנשים כבר לא מפחדים לצאת מתוך הקופסה ולהתחיל מחדש, להתחבר לאני האמיתי שלהם ולהתפרנס ממה שהם אוהבים.
וכל זה הזכיר לי משפט יפה שפעם קראתי: חשבת כיצד אצליח? חשוב: מה מעניין אותי באמת? ההצלחה היא פועל יוצא.

קריאה מהנה.

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן