Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
המורדת
הוצאה לאור:
ספר:
תאריך הוצאה: 2013
מספר עמודים: 304
דבורה פלדמן נולדה בקהילה האולטרא-חרדית של חסידות סאטמר לאם שנטשה אותה בהיותה פעוטה ולאב רפה שכל. סבה וסבתה גידלו אותה לפי כל הכללים החמורים, ובעיקר: לא שואלים שאלות ולא קוראים ספרים חילוניים. אבל הילדה הסקרנית קראה ספרים בסתר והעזה לחלום על חיים אחרים. המתח העולה בין תשוקותיה של דבורה לבין חובותיה כבת סאטמר נאמנה התפוצץ כאשר בגיל 17 היא התחתנה עם גבר צעיר שפגשה למשך 30 דקות בלבד לפני הנישואין, והתקשתה לאפשר את היחסים המיניים המלאים כנהוג לאחר החופה. קרובי משפחתה משני הצדדים האשימו וביישו אותה בפומבי, והיא מצאה את עצמה לכודה בנישואין כושלים מינית ורגשית. אך רוחה לא נפלה. בהחבא נרשמה ללימודי ספרות באקדמיה, וכאשר בגיל 19 נולד לה ילד היא הבינה שלא רק עתידה שלה מונח על כף המאזניים, אלא גם העתיד של בנה, ולמרות כל המכשולים היא התגרשה מבעלה, עזבה את הקהילה, והיום חיה בניו יורק עם בנה ולומדת עוד ועוד על הספרים שעליהם תמיד חלמה. בספר המורדת מגוללת דבורה פלדמן  בת ה־25 את סיפורה האישי בגילוי לב מלא רגש, ולא חוסכת פרטים ותיאורים, כולל מעורבות בני משפחתה בחייה מאז ילדותה, חוויית המקווה המרתיעה, וקשיי הקשר המיני עם בעלה. סיפורה המרתק מעלה דמות של אישה צעירה אמיצה וחכמה ומאפשר הצצה נדירה לחיי הקהילה החרדית הסגורה.

את הספר הזה השאלתי מהספריה בהמלצתה של הספרנית. הספר הוא ביוגרפיה של בחורה שגדלה בחסידות סאטמר הקיצונית , ובשלב מסויים החליטה לעזוב הכל ולהתחיל בחיים חדשים.

דבורה נולדה לאב עם פיגור קל ולאם שנטשה אותה (מסיבות מסתוריות) בגיל מוקדם. כיוון שאביה לא היה כשיר לגדלה, היא הועברה להתגורר בבית סבה וסבתה המבוגרים והעייפים, שבעצמם גידלו 11 ילדים.. אחת הדודות- חיה, מונתה לאחראית על החינוך שלה, והיא כמו שוטר רק חיפשה אותה בכל צעד שעשתה.

החיים בקהילה הסגורה מאוד נוקשים. ודבורה גדלה בחיים של סגפנות ואיסורים. אין מותרות, מעולם לא קנו לה בגדים חדשים, הכל יד שניה, הצניעות הייתה בחשיבות עליונה וכל התנהגות שלה נבדקה בזכוכית מגדלת.

בהגיעה לגיל 17 חיתנו אותה עם מישהו שפגשה רק חצי שעה, כי השידוך היה הולם והתאים ל2 המשפחות. דבורה חלמה כי בנישואיה תשיג סופסוף את החופש המיוחל, אך לאחר נישואיה היא הבינה כמה חיי הנישואין מאתגרים עבורה, ומלאי קשיים.

דבורה חיפשה את החופש, היא שנאה את תחושת הכבילות, את היחס לנשים, את הנהיה העיוורת אחרי החוקים הנוקשים של האדמו"ר.
המרד הקטן שלה התחיל כבר בילדותה בקריאת ספרי חול, דבר שהיה אסור בתכלית האיסור. בחשאי היא הייתה נוסעת באוטובוס לספריה רחוקה מביתה ושם הייתה שואלת ספרים ומחביאה אותם מתחת למזרן. וכשבגרה ונישאה הצורך למרוד גבר.

לאחר לידת בנה היא נמצאת בקונפליקט עצום ואז היא מחליטה להתנתק מחייה הקודמים, ולצאת לעולם הגדול והחופשי נטולת מגבלות ואיסורים.

למען עתידה דבורה הייתה צריכה להתנתק לחלוטין ממשפחתה, בכדי שלא תהווה כתם למשפחתה, והניתוק נעשה באופן קיצוני.
לי באופן אישי היה קשה עם הקיצוניות הזאת, המרידה הטוטאלית בכל מה שקשור לעברה והבעיטה בכל המסורת היהודית עד כדי פיתוח אנטיגוניזם כלפיה, במיוחד לאור העובדה שהיא נצר למשפחת ניצולי שואה (אם כי בסיום הספר היא מצהירה שהיא גאה להיות יהודיה). מאידך, קשה לשפוט את התנהגותה, היות ודרכה של החסידות הזאת היא מאוד קיצונית , ואני מניחה שכמעט כל מי שחי את החיים הנוקשים האלה מפתח אנטי כלפיהם, וחולם על תחושת החופש.

כחובבת ספרים ביוגרפיים נהניתי מהסיפור הזה, נחשפתי להליכותיה והנהגותיה של חסידות קיצונית ואנטי ציונית (מה שמאוד צרם לי), ואני בהחלט ממליצה עליו לחובבי הז'אנר.

אהבתם? שתפו!

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן