אחד הדברים שאני אוהבת בספרים של יואב בלום הוא השאלה שתמיד נמצאת ברקע – ומה אם זה אמיתי?
בספריו, יואב בלום תמיד בונה לנו עולם מקביל לשלנו (או כמו ששאלתי בהתחלה – אולי בעצם זה כן העולם שלנו, ואנחנו פשוט לא מודעים לכך?) שקיים בו איזה טוויסט שהופך את הסיפור לסוג של פנטזיה או מד"ב. לא כזה שנפגוש בו דרקונים, קוסמים, פיות או חייזרים, אלא פשוט כזה שיש בו אנשים עם יכולות שאנחנו לא מכירים, או שעולם שמתנהל קצת אחרת ממה שחשבנו או הכרנו. את הטוויסט שכאן אי אפשר לחשוף בסקירה. הוא ספוילר עלילתי דיי רציני.
"המדריך לימים הקרובים" הוא ספרו השני של יואב בלום, והוא יצא כ-3 שנים אחרי "מצרפי המקרים", שהיה הצלחה גדולה שסימנה את בלום כהבטחה גדולה לספרות הישראלית.
במקום התקציר המסורתי שאנחנו רגילים לפגוש, גב הספר הוא פניה ישירה לאיזה בחור, בן שוורצמן. הוא היה ספרן ועכשיו הוא "איש הסוגריים" באיזה מקומון (הוא זה שמעשיר כתבות במידע מעניין בתוך סוגריים. ראיתם מה עשיתי פה? 😉). בכל מקרה, הספר קורא לבן לרכוש אותו ולצאת מהר מהחנות, כי מישהו עוקב אחריו. הספר מבטיח שמדובר בעניין של חיים ומוות.
זה ספר מורכב ומעניין, מהסוג שחוזרים בו אחורה לקרוא קטעים אחרי שגיליתם משהו חדש על העלילה ששופך עליהם אור אחר לגמרי.
הקריאה שוטפת וכיפית, למרות הקפיצה הקלה (בעיקר בהתחלה) בין סיפורים שלא לגמרי מבינים את הקשר ביניהם, והעובדה שחלק מהפרקים הם בכלל המדריך לימים הקרובים.
התיאורים בספר מצליחים לייצר תמונה אמיתית של מה שקורה, וכל אחד כנראה יזדהה עם חלק מהסיפורים והחוויות של הדמויות, בין אם זה משהו שעברת בחיים או איזו הרגשה פנימית שתמיד הייתה לך.
מה עוד מוצלח? שמחה ששאלתם, כי אתם תאהבו את את התשובה. תיאורים של ספריות. כאלה שגורמים לכם לרצות להוציא את כל הרהיטים מהדירה שלכם ולהכניס במקומם בדיוק את מה שהספר מדבר עליו. תענוג.
יש עוד כמה הפתעות שנהנתי מהן שאשמור איתי (אשמח לחלוק בתגובות במידה ויש מעוניינים), כדי לא להרוס למי שעוד לא קרא.
מה פחות אהבתי?
את החלקים האלימים (אם כבר קראתם סקירות שלי זה כנראה לא חדש לכם), וההרגשה שלי שסוף העלילה היה פחות מורכב מההתחלה שלה.
אז לסיכום? כמו שהספר ממליץ. לרכוש ולקרוא. (או לשאול ולקרוא). לפחות אנחנו יודעים שבמקרה שלנו, זה נטו להנאה 😁
קראתם את "המדריך לימים הקרובים"? אהבתם? אשמח לשמוע בתגובות!
