קלייר ומאט היו נשואים בעבר. יש להם ילדה אחת, סקרלט ולשניהם כבר יש בני זוג חדשים. היחסים בניהם טובים, בלי הרבה משקעים על פני השטח – שניהם רוצים בטובת הילדה.
כשמאט מציע לאלכס, זוגתו לבלות את חג המולד בכפר נופש יחד עם האקסית שלו קלייר, בן זוגה פטריק וביתם המשותפת סקרלט, אלכס מרימה גבה. היה נראה לה מוזר לבלות את חג המולד עם האקסית של מאט, אבל מה לא עושים בשביל שלום בית? אם זה בסדר מצידו של מאט והוא מרגיש בנוח עם קלייר, זה בסדר גם מצידה.
הם מתכננים את החופשה (או יותר נכון קלייר מתכננת הכל ושולחת להם הוראות מה להביא ולו"ז מסודר) ונוסעים לכפר הנופש הייחודי אי שם ביער.
שני הזוגות מגיעים עם לא מעט חששות. איך יסתדרו האחד עם השני? יהיה להם מוזור לחגוג שוב את חג המולד יחד עם ביתם ( כמעט כמו פעם..).
החופשה התחילה על מי מנוחות, הכל הלך לפי התכנון, משפחה אחת גדולה ומאושרת. הם בילו לחוד ובילו יחד. שטו באגם, הלכו לספא, טיילו והכינו ארוחות משותפות. בהתחלה, פטריק ואלכס היו זרים ולא הכירו את האחרים. עם הזמן נפתחו והכירו, אלכס הכירה את קלייר מקרוב וכך גם הגברים.
החופשה האינטנסיבית הזו גרמה להרבה דברים לצוף. מאט ראה את הגישה של פטריק לביתו (גישה שלא אהב), אלכס ראתה את המעלות הרבות של קלייר החולשות של אלכס נחשפו ואילו פטריק הבין
שהוא לא מכיר את קלייר באמת. החיים בצמוד, בתוך בקתה משותפת גרמה לכל המסכות לרדת ולסודות להתגלות. שימו לב לעיצוב הכריכה המוצלח. מצויירת שם ביקתה שהיא בעצם פצצה מתקתקת בדומה למה שקרה בין הנופשים שרצו לשמח את סקרלט, שתבלה את חג המולד עם שני הוריה למרות שגרים בנפרד.
הספר מתנהל על מי מנוחות ובו מסופר על מה שעשו המבוגרים בימים ששהו בבקתה ובעיקר על מה שדיברו וגילו האחד על השניה. כמו שהזכרתי מקודם את עטיפת הספר, הם כמו שישבו על פצצה שמתקתקת ולה פתיל קצר. ערב אחד כשאלכס שתתה כוסית אחת יותר מידי, היא דיברה יותר מידי, דברים שלא היתה צריכה וגרמה למהומה בין כולם. נכנס יין יצא סוד. כשהתפכחה היא ניסתה להתנצל ולישר את ההדורים, אך כמו שאתם יודעים, את הנעשה אין להשיב. באמצע סדנאת ירי בחץ וקשת, אחד המבוגרים נמצע ירוי עם חץ נעוץ בגופו. המטענים עשו את שלהם.
מי ירה במי ומה הביא אותו לעשות מעשה קיצוני שכזה?
הספר מספר את סיפור חופשתם של המבוגרים וסקרלט (ביתם של מאט וקלייר) כשמעט סיפורים מהעבר משולבים בסיפור, כמו סיפורי הכרות של בני הזוג ומעט נוספים מה ששופך אור על הדמויות ומשלים את הסיפור. כמו כן, מתחילת הסיפור הסופרת שזרה פרקים קצרים שהם תשאולים קצרים של עדים בנוגע לירי. הפרקים האלה הוסיפו מתח לסיפור שסחב אותי עד לסוף הסיפור.
הסיפור עצמו על החופשה היה מעניין לעיתים אך הוא כשלעצמו לדעתי לא יכול להחזיק את הספר. הפרקים הקצרים של תשאולי העדים שולבו יפה בסיפור והחזיקו אותי במתח על אש קטנה. במתח שגרם לי לקרוא ברעבתנות את הסיפור מאחר ורציתי להגיע לפתרון התעלומה.
את הספר קראתי בחופשה אי שם בהרים בצ'כיה. שם אני ומשפחתי ישנו באיזה חור בבקתה כולנו יחד. כשנמצאים בחופשות כאלו מנותקים מהיומיום, רחוקים מכל העיסוקים הרגילים ונמצאים האחד עם השניה, משחקים, מבשלים ובעיקר מדברים. כך היה גם עם המבוגרים שבילו יחד הרבה שעות וחוו חויות משותפות. הרגשתי איתם ובמצבם ונהנתי מהספר, למרות שהסיפור לא היה מרתק או מצחיק (כפי שהבטיחו על העטיפה), היה בו משהו אחר, לא מוסבר.
