Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
הלילה שבו נפגשנו
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2022
מס' עמודים: 448
דניאל ואוליביה נועדו להיות זה עם זה. כך לפחות חושב דניאל כשהוא רואה את אוליביה בפעם הראשונה מעבר לים של אנשים. דרכיהם של השניים מצטלבות פעם אחר פעם כשהם מטיילים באוסטרליה ובניו זילנד, אך הם לעולם לא מדברים זה עם זה. עד שלילה אחד מצטרפת אוליביה אל דניאל למשקה בבר בסידני, ובלילה הזה הכול משתנה. לאחר שהוא חוזר אל חיי השגרה המעיקים שלו בלונדון, דניאל מוצא עצמו חולם בהקיץ על האישה בעלת עיני הענבר והשיער האדום הלוהט. חמוש בשמה הפרטי בלבד הוא נשבע למצוא אותה, אך בכל רגע שחולף, תקוותיו של דניאל מתחילות להתפוגג. אולי סיפור האהבה הזה לא נועד לקרות אחרי הכול? אבל אז מתערב הגורל המתעתע פעם נוספת, וסיפורם של דניאל ואוליביה יכול להתחיל באמת... זואי פולביג היא כתבת אופנה ועורכת בתחום הדיגיטל. היא החלה את דרכה ב"קוסמופוליטן" וממשיכה לכתוב כפרילנסרית במגזינים ידועים וחשובים. ספריה הקודמים, "הפתק" ו"הטיול" הפכו במהרה לרבי-מכר בינלאומיים ויצאו אף הם בהוצאת "דני ספרים". זואי חיה עם בעלה ושני בניהם בהרטפורדשייר, אנגליה. "אף אחת לא כותבת רומנים רומנטיים מעוררי השראה כמו זואי פולביג (למרות שרבות מנסות לחקות אותה)."  Stylist Magazine "סיפור אהבה מרגש מאין כמוהו על חברות עמוקה, על מקריות ועל העונג שבמציאת נשמה תאומה."  Woman's Weekly

הספר מתחיל בהווה. אוליביה מאושפזת בבית חולים במצב לא מעודד, היא חולה בסרטן שהתפשט וחירב את גופה. בעלה האוהב דניאל ליד מיטתה, מסור מאוד ומסרב לקבל את מצבה. הוא בטוח שישיג תרופה שתציל אותה, הוא חולם שיהיה טוב. לאוליביה יש בקשה אליו, לתעד את סיפור חייהם המשותפים כדי שלפחות הבנות יכירו אותו.

דניאל מתקשה לקבל עליו את המשימה. הוא מבין שסופה של אהובתו קרוב, הוא אינו מבין איך הוא אמור לסכם ולספר על חייהם המשותפים כשאוליביה עוד בחיים. בדרך כלל כותבים סיפור כשכזה כשקורה הנורא מכל. אוליביה מתעקשת ומבקשת ממנו ככותב במקצועו שיתחיל במלאכה.

כשדניאל היה צעיר ממש אחרי הלימודים, הוא היה אמור לצאת לטיול ארוך באוסטרליה עם החברה שלו אז באותה תקופה. רק שלה היו תוכניות אחרות כשבגדה בו והחליטה להפרד ממנו ולנסוע לטיול עם החדש שלה. דניאל לא ויתר על שלו וטס לבדו לטייל באוסטרליה.
בארבע מקומות שונים הוא נתקל בבחורה עם מראה יוצא דופן שמשכה אותו וסיקרנה אותו מהרגע הראשון. רק בפגישה הרביעית הם התחברו, הכירו והשאר היסטוריה. היא מספרת לו על עצמה, על משפחתה ועל חייה, הוא מספר לה מעט מאוד על עצמו ורק שהוא נפרד ממנה בתחנת הרכבת המקומית הוא הבין שהוא לא לקח ממנה את הפרטים שלה…

הם נפגשו שוב רק אחרי שנתיים לערך ואז שוב נפרדו דרכיהם אך מאחר וכנראה שהם נועדו להיות יחד הגורל או מה שזה לא יהיה הפגיש אותם שוב והם בנו יחד חיים משותפים.

סיפור מקסים וקולח שנע בין צירי הזמן בסיפורים מחייהם של השניים ששזורים האחד בשני בהרמוניה, כל סיפור מוביל וקשור לשני.
הכתיבה טובה, העלילה מפורטת, לעיתים מפורטת מידי. לקראת אמצע הספר הרגשתי שהעלילה מתפזרת מעט ופחות מעניינת.
זהו סיפור אהבה של שני צעירים שלמרות הכל נועדו להיות אחד עם השניה, היו בו גם רגעים מרגשים.

נהנתי לקרוא על איך שהשניים הכירו על כך שדניאל חלם עליה ועל איך שפגש אותה בשנית אחרי כל כך הרבה זמן. על האהבה הגדולה, המסירות וההקרבה של דניאל שגילה שאהובתו חולה מאוד ועל התקווה שלו בעיקר שהיא תצא מזה.
הם היו שני הפכים באופי שלהם, שני הפכים שהשלימו זה את זו. היא היתה פרועה ומשוחררת והוא היה יציב בכל תחומי החיים שלו. כששניים כאלו מתחברים הם מאזנים האחד את השניה והקוראים נחשפים לסיפור אהבה מעניין.

אין לי ספק שמי שאהב את ספריה הקודמים של פולביג 'הפתק' ו'הטיול' יהנה גם פה.
קריאה מהנה!

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. שרון ליבר

    ״הוא לא ידע, את שמה, ורק אותה צמה, הלכה איתו לאורך כל הדרך״… נזכרתי תוך כדי קריאה…
    רק בבקשה תתקני את מס העמודים… לא הגיוני- 2022ותודה על סקירה כייפית, כרגיל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן