שני סוגים של אנשים מגיעים לאלסקה, אנשים שמחפשים משהו ואנשים שבורחים ממשהו.
עלילת הספר "הלבד הגדול" מתרחשת בשנת 1974. לני היא נערה מתבגרת בת 13 שחיה עם הוריה ארנט וקורה בסיאטל.
עד לפני ארבע שנים היתה המשפחה מאושרת אבל אז ארנט לחם בווייטנאם וכשהוא שב הביתה לאחר שנלקח בשבי, הוא כבר לא היה אותו בן אדם.
הוא חזר הלום קרב, אפוף בסיוטים, כועס ומתוסכל, ארנט לא הצליח להחזיק מעמד בשום עבודה לאורך זמן והמשפחה נדדה ממקום למקום בלי סוף ובכל פעם יצאה להרפתקה במקום אחר ברחבי אמריקה.
יום אחד ארנט הגיע הביתה עם רעיון חדש, כל המשפחה תעבור לאלסקה, למקום שנקרא קאנק, לאחר שהוא קיבל בירושה חלקת אדמה ובית שהיו שייכים לחבר טוב שלו ששירת איתו בצבא ונהרג.
בדרך לאלסקה, השלושה נהנים מהדרך ומתרגשים לקראת ההתחלה החדשה שלהם, באויר יש תקווה והבטחה לחיים טובים יותר ממה שחוו עד כה.
לני מוקסמת מהנופים הפראיים של אלסקה, מהנהרות והרי הקרח אבל כשהם מגיעים לעיירה היא נחרדת לגלות שזה מקום שכוח אל שנראה כאילו יצא מתוך פרק בסדרה בית קטן בערבה.
ניתן גם להאזין לביקורת שמע על הספר.
בני המשפחה מבינים מהר מאד שבתוך כל היופי הפראי הזה יש גם הרבה אכזריות וקשיי מחיה או כמו שאמרה להם אחת מתושבות המקום בשם מארג' לארג' כשהם רק הגיעו: במקום הזה מותר לעשות טעות אחת.
הטעות השניה תהרוג אותך!
כשהם מגיעים לבית הם מגלים שהמקום מנותק מהציוויליזציה וממוקם בסוף העולם כשהוא עטוף בצמחיה סבוכה והוא מוזנח ומלוכלך. בני המשפחה מקבלים עזרה מכמה נשים מקומיות שעוזרות להם להפוך את הבית לראוי למגורים ואף מזהירות אותם מהסכנות שאורבות להם בחוץ: דובים, זאבים, רעב וכיצד לשרוד את החורף הקשה שעוד מחכה להם בהמשך.
לני מתחילה ללמוד בבית הספר ומכירה חברים חדשים וגם לומדת לשרוד, לירות ברובה ולעזור במטלות הבית הרבות, כשהחורף הקשה מגיע, כולם נמצאים על הקצה, ארנט נכנס שוב לדיכאונות והוא נוטה להתקפי זעם ולני תוהה האם הסכנה האמיתית נמצאת בחוץ או בתוך הבית.
החיים באלסקה קשים אבל גם קסומים והמשפחה מתחילה להסתגל למקום אבל כשארנט לא מפסיק לשתות ולהתנהג באלימות כלפי קורה, שום דבר כבר לא בטוח.
העלילה משתרעת על פני 12 שנים ויותר, הספר היה מטלטל ומאד קשה להכלה אבל הייתי מרותקת אליו כבר מהעמוד הראשון.
אהבתי את תושבי העיירה בקאנק כקהילה חזקה ומחבקת, אהבתי במיוחד את דמותה של מארג' לארג', אישה חזקה נפשית ופיסית שלא בוחלת באמצעים כדי להגן על האנשים הקרובים לה ביותר.
דמותה של לני היתה מעוררת חמלה, היא עברה וראתה דברים קשים שילדה בגילה לא צריכה לראות ולהתמודד איתם. כל חייה היא ראתה תמונה מעוותת על זוגיות ואהבה כאשר הוריה עברו משברים קשים אל מול עיניה הפקוחות ועל אף הכל הייתי גאה בהתנהלות שלה וגם אהבתי את הכיוונים שאליהם התפתחה עלילת הספר בסופו של דבר.
הספר מרגש, מקסים ונוגע ללב, זהו ספר על הישרדות וכוחה של האהבה . כריסטין האנה הצליחה לגרום לי להזיל דמעות בספרה "הזמיר" וגם בספר זה היא לא ריחמה עלי לרגע, המלצה חמה שלי: תכינו את הממחטות!
קריאה מהנה.
