בראשית ברא אלוהים את התיאטרון. ואז ברא את חביבה רוז.
חביבה רוז היא שחקנית תיאטרון שנולדה להיות כוכבת, היא תמיד ידעה ששמה ילך לפניה, עוד כשחייה היו עלובים והפרוטה הייתה חסרה בכיסה.
חביבה נהגה לכנות את עצמה בהתנשאות מה: "הגברת הראשונה של התיאטרון הציבורי" וכמו חנה רובינא ז"ל בזמנה היא כיכבה בכל התפקידים הכי חשובים והייתה המלכה הבלתי מעורערת של עולם התיאטרון, על ברכיה גדלו דורות שלמים.
לא היה תפקיד שחביבה רוז לא יכלה לגלם, היא ידעה איך להמציא את עצמה בכל פעם מחדש ודאגה תמיד להיות במרכז הבמה. מבחינתה היא הייתה גדולה מהחיים והעולם סבב סביבה כך שלא היה עוד מספיק מקום על הבמה גם לשאר השחקנים ששיחקו לצידה.
חביבה היא הכל מלבד חביבה, היא מלכת הדרמות, היא לא אוהבת שמכתיבים לה את החיים ועל פיה יישק דבר. היא אישה ללא גיל וללא קמט, האור היחיד של חייה הוא אור הזרקורים שמרצד מעל הבמה והיא לא יודעת לעשות שום דבר אחר מעבר למשחק.
על הבמה נראה היה שגובהה עשרה מטרים לפחות, ושראשה תיכף ייגע בתקרה. כלומר בשמיים, היכן שטענו פעם שרק שם יש כוכבים. זה היה לפני שחביבה רוז נכנסה לפלנטריום. (עמ' 14)
אך בחיים, לא לעולם חוסן ובעולם של אינטרנט, אינסטגרם ותוכניות ראליטי, כוכבה של חביבה החל לדעוך וכאן נכנסה לתמונה: קרין מזור.
קרין, אישה בשנות העשרים לחייה, היא הכוכבת העכשווית של עולם הבידור והטלוויזיה, והיא מעריצה את חביבה עוד מילדות.
גם דרכה של קרין לא הייתה סוגה בשושנים אבל כשהיא מקבלת הצעה מפתה לשחק בתפקיד ראשי בהצגה חדשה, היא לא חושבת פעמיים, אך היא לא יודעת שחביבה הבטיחה לעצמה את אותו תפקיד והיא לא תנוח על שמריה עד שהתפקיד יהיה שלה ורק שלה.
קרין וחביבה פותחות חזית אחת נגד השנייה והן מתכתשות מחוץ לבמה כמו שתי חתולות על גג פח לוהט ולא בוחלות באמצעים כדי לזכות בתפקיד המיוחל.
האם ההצגה תימשך ומי תהיה זו שתדקלם את השורה האחרונה על הבמה?
אהבתי את דמותה של חביבה (היא מאד הזכירה לי את הדיוות של פעם, בעיקר חשבתי על בטי דיוויס וגילה אלמגור) הספר היה מצחיק ומלא חידודי לשון שגרמו לי לצחוק לאורך כל הקריאה.
בצורה משעשעת, רוויה בהומור וציניות לוקח הסופר ירון פריד את הקורא אל מאחורי הקלעים של עולם התיאטרון: לתככים, הצביעות, הרשעות, המלחמה העקובה מדם על כל תפקיד וחוסר הפרגון של השחקנים הוותיקים אל מול השחקנים הצעירים ולהיפך.
הספר הוא מחווה לסרט המפורסם "הכל אודות חווה" משנת 1950 בכיכובה של בטי דיוויס האגדית ולכל מלכות התיאטרון באשר הן – את הספר הזה תקראו עם חיוך גדול.
קריאה מהנה.
